עמותת הצלחה עתרה בשם אתר שווים לבית המשפט נגד המוסד לביטוח לאומי בדרישה לקבל נתונים על כמות ביטולי אבחונים של ילדים על הרצף האוטיסטי בחמש השנים האחרונות.
העתירה, שהוגשה על ידי היועץ המשפטי של העמותה עו"ד אלעד מן, מבקשת מבית המשפט לחשוף את הנתונים לאחר שבמוסד לביטוח לאומי לא נענו לבקשת חופש מידע שהוגשה על ידי שווים ועמותת הצלחה לפני כמעט חמישה חודשים.
בחודשים האחרונים הגיעו פניות רבות לאתר שווים על כך שהביטוח הלאומי מבטל אבחונים לילדים שהוכרו על הרצף האוטיסטי. בין היתר נחשף בשווים כיצד ד"ר רות קופרמן, שהעניקה ייעוץ מטעם הביטוח הלאומי, אומרת לאמא לילדה אוטיסטית ש"אם הילדה אוטיסטית, אז אני מלכת היופי".
מקרה זה כמו תלונות נוספות שהגיעו, שחלקן אף נידונות בערעורים בבתי משפט ברחבי הארץ, הובילו את אתר שווים ועמותת הצלחה להגיש בקשת חופש מידע.

בבקשת חופש המידע שהוגשה בחודש יוני התבקש המוסד לביטוח לאומי לספק מידע הנוגע לביטול זכאות לקצבה/גמלה של זכאים/מוכרים על הרצף האוטיסטי החל משנת 2020 ועד היום.
בין היתר התבקש המוסד לביטוח לאומי על ידי שווים ועמותת הצלחה לספק נתונים על כמות ביטולי ההכרה באבחון, העילה לביטול ועוד. לפי הבקשה, הביטוח הלאומי נדרש לספק את הנתונים בחלוקה לפי חודשים לכל שנה מאז שנת 2020 וכן נוהלים, הנחיות והוראות הנוגעות לאופן בחינת ההכרה של זכאים בשל היותם על הרצף האוטיסטי לכן על ביטול אבחונים ו/או הכרה בהם עריכת אבחונים חדשים.
אלא שבביטוח הלאומי נמנעו מלספק את הנתונים ובשבוע שעבר עו"ד מן עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נגד המוסד והממונה על חופש המידע במוסד בדרישה לחשוף את הנתונים המדוברים.
"המשיבים אישרו (בדיעבד תזכורות) את קבלת הבקשה, אלא שהבקשה שהוגשה ותכתובות מעקב ותזכורות לאחר מכן, לא הביאו למתן מענה", נכתב בעתירה לבית המשפט.

עוד נכתב בעתירה כי "מטרתו של חוק חופש המידע, כפי שהוסברה בהצעת החוק, היא לסייע לקידומם של ערכים חברתיים ובהם שוויון, שלטון החוק וכיבוד זכויות האדם ותאפשר גם בקרה טובה יותר של הציבור על מעשי השלטון. מצב בו רשות בוחרת לחרוג מההוראות המחייבות בחוק ולהימנע מלמסור את המידע שהתבקש, הרי שהיא פוגעת ביכולת הציבור לבקר את מעשי השלטון באמצעות שימוש במידע שהתבקש".
עו"ד מן ציין בעתירה כי "בקשתנו לקבל את המידע הינה בקשה מבוססת, פשוטה ומובנת מאליה. היא נתמכת הן בלשון החוק והן ברוחו ובתכליתו. הימנעות המשיבים (המוסד לביטוח לאומי – ר"נ) למסור את המידע האמור אינו מעוגן באף לא אחד מן החריגים המעוגנים בחוק ולכן יש מקום להיעתר לעתירה".
עו"ד מן מסר לשווים: "מענה לבקשות חופש מידע אינו פריבילגיה או נתון לשיקול דעתה של הרשות, במקרה הזה הביטוח הלאומי. המחוקק, שראה חשיבות למנגנון מסירת המידע ולחובה למסור אותו, קבע לוחות זמנים ברורים למענה והבהיר כי ברירת המחדל היא מסירה מהר ככל שניתן. על כן, רשויות שאינן עומדות בלוח הזמנים שהכתיב המחוקק, לא רק פוגעות במבקש ובציבור, אלא מפגינות יחס לא ראוי למחוקק ולעקרונות דמוקרטיים בסיסיים. אין סיבה שמבקשי חופש מידע ייאלצו לפנות לבית המשפט, רק כדי לקבל מענה לבקשותיהם, מבלי להתייחס לתוכן התשובה".
יש לציין שבימים אלה מתנהלת עתירה נוספת נגד הביטוח הלאומי, שהגיש עו"ד איתן פלג, בדרישה לחשוף נתונים של ביטולי אבחונים שביצעו פסיכולוגים ספציפיים שעבדו מטעם המוסד.





