בני זוג מטוקיו, המתמודדים עם מוגבלות נפשית, עמדו לעבור לדירה חדשה כשסוכן הנדל"ן העביר לפתע הודעה מחברת הניהול של הבניין: "אנו מצטערים להודיע שאיננו יכולים להמשיך בתהליך החוזה". הם ניסו שוב ושוב לקבל הסבר מהחברה, אך ללא הצלחה.
לבסוף הבינו בני הזוג שהחלטת החברה לדחות את בקשתם הגיעה זמן קצר לאחר שבעל הנכס גילה על מוגבלויותיהם הנפשיות. החוק לביטול אפליה נגד אנשים עם מוגבלות ביפן נכנס לתוקף בשנת 2016, אך אינו קובע סנקציות על מי שמפר אותו.
טצויה סאסאקי, מנהל עמותת Tokyo Koudeneito, עמותה מטוקיו המסייעת לאנשים עם מוגבלות נפשית במציאת דיור, אמר שמקרים כאלה של אפליה הם "למרבה הצער, לא נדירים". לדבריו, הארגון מקבל יותר מ-100 פניות בשנה לגבי סירוב להשכרת דירות, שבדרך כלל לא מוסבר בבירור.
"אפילו עם אותה אבחנה, התסמינים משתנים מאוד מאדם לאדם", אמר סאסאקי, עובד סוציאלי מוסמך. "בעלי דירות רבים פשוט לא יודעים כיצד להתמודד ומעדיפים להימנע מהמצב לגמרי".
הזוג סובל מהפרעות נפשיות, בהן דיכאון מתמשך. למרות שהם לעיתים חווים תסמינים כמו עייפות או תחושת אי-נוחות במקומות צפופים, חייהם מתנהלים לרוב ללא הפרעות משמעותיות ועובדים בעבודות משרדיות.
הם חיפשו דירה חדשה ומאובזרת יותר ומצאו נכס מתאים. הם הגישו בקשה דרך סוכנות נדל"ן גדולה. למחרת קיבלו הודעה שהבקשה אושרה ונשאלו על תאריך המעבר הרצוי.
יומיים לאחר מכן פנה אליהם שוב הסוכן והסביר שחברת הניהול מעוניינת לשאול שאלות נוספות. בתעודת המס של הגבר הופיע סימון המעיד על זכאות להנחת מס לנכים. בעל הנכס הבחין בכך וביקש פרטים נוספים.
לאחר שהגבר גילה את פרטיהם הרפואיים, הודיע הסוכן למחרת כי חברת הניהול דחתה את הבקשה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נדחו מדירה. לדבריו, בעל הנכס אמר: "זו הפעם הראשונה שאנו נתקלים במקרה כזה. לאחר בחינה מעמיקה, החלטנו לסרב".
כאשר ביקשו הסבר נוסף, נאמר להם שהחברה למדה על מצבם הנפשי דרך הסימון בתעודת המס ורמזה כי ניסו להסתיר את הדבר. הסוכן הוסיף שאם בעל הנכס יגלה מידע שלא נמסר מראש לאחר הכניסה לדירה, הדבר עלול לפגוע באמון. מכיוון שכל התקשורת נעשתה דרך הסוכן, הזוג מעולם לא קיבל הסבר ישיר מהחברה.
"הרגשתי שהגישה אלינו השתנתה לחלוטין ברגע שהם גילו על המוגבלות שלנו", אמר הגבר. "זה היה שובר לב שלא ניתנה לנו אפילו הזדמנות לדבר כשווים. עכשיו אני חושש מה יקרה אם מישהו יגלה על המוגבלות שלנו בעתיד".
סוכן הנדל"ן אמר שאינו יודע אם הסירוב קשור למוגבלותם והדגיש שההערה על "מידע שלא נמסר" הייתה דעה אישית שלו ולא של בעל הנכס. עוד אמר שהזוג היה צריך "לגלות מרצונם את המוגבלויות שלהם" כדי שבעל הנכס יוכל להיערך. בעל הנכס סירב להתראיין.
על פי הנחיות משרד התשתיות, התחבורה, הקרקע והתיירות היפני, סירוב להשכרת דירה בשל מוגבלות מהווה "אפליה בלתי מוצדקת".
סקר שנערך בשנת 2023 על ידי התאחדות ניהול הנכסים היפנית מצא כי כ-70% מ-500 חברות ניהול דיווחו שבעלי נכסים אינם מתנגדים להשכרת דירות לאנשים עם מוגבלויות. אולם באזורים מחוץ לערים הגדולות, כ-80% מהנשאלים אמרו שקיימת התנגדות מצד בעלי הנכסים.
עו"ד הירוקי האטאנו, מומחה לאפליה כלפי אנשים עם מוגבלות, קבע שמדובר במקרה ברור של "דחייה על רקע מוגבלות". הוא הדגיש כי החוק אינו מחייב דיירים לגלות את מצבם הבריאותי בעת הגשת בקשה לשכירות.
הוא טען שההתנהלות של חברת הניהול היא דוגמה קלאסית ליחס לא הוגן ושעל המשכיר לקיים דיאלוג ענייני ולפתוח ערוץ לשיח ולא לדחות מועמדים באופן חד-צדדי.
לדבריו, אנשים עם מוגבלות נאלצים לעיתים קרובות לשאת לבדם בנטל ההתמודדות עם מקרים כאלה. הוא הוסיף כי החוק לביטול אפליה נגד אנשים עם מוגבלות עדיין בשלב מוקדם של הגברת מודעות ציבורית וכי מקרים אמיתיים כמו זה יסייעו בעיצובו בעתיד.
