
באמצע שנת הלימודים הקודמת הודיעה עיריית נס-ציונה באופן רשמי שהיא פותחת את אזורי הרישום לבתי הספר בעיר עבור תלמידים העולים לחטיבת הביניים. על בסיס שינוי מבורך זה, בחרה מיקה פלטונוב, תושבת העיר בת 12 עם שיתוק מוחין, ללמוד במגמת מוזיקה בבית הספר "בן גוריון" בעיר, המרוחק כארבעה ק"מ מביתה. אלא שמשפחתה לא שיערה שפירוש הדבר הוא שלא תהיה למיקה הסעה לבית הספר.
"אנו שואפים להעניק לכל תלמיד ותלמידה את הכלים למצות את הפוטנציאל האישי שבהם, תוך שאיפה למצוינות וללמידה משמעותית לבחור בין מגוון מסגרות חינוכיות איכותיות, בהתאם לצרכים, לערכים ולשאיפות שלכם ושל ילדכם… [המודל] מותאם למגוון הקהילות בעיר… עדיפות לתלמידים להם נכות/מוגבלות פיזית/בעיות רפואיות", כך נכתב בברכת ראש עיריית נס ציונה שמואל בוקסר לתושביו.
על פי אתר "כל זכות", תלמידי החינוך המיוחד זכאים להסעות בין אם הם לומדים במוסד לחינוך מיוחד ובין אם הם לומדים במוסד לחינוך רגיל. ברגע שפתחה העיר את אזורי הרישום וכל תלמיד רשאי להירשם לכל בית ספר מתאים לצרכיו בעיר, אפשר להסיק שכוונתה, גם אם הדבר לא נכתב או נאמר במפורש, היא שתלמיד החינוך המיוחד, שהיה זכאי להסעה בהתאם לקריטריונים המוגדרים בחוזר מנכ"ל, יזכה להסעה כזו גם לאחר פתיחת אזורי הרישום.

הבעיה היא, שבהגדרה מופיעה גם האמירה הבאה: "משרד החינוך משתתף בעלויות ההסעה בתנאי שוועדת השיבוץ ברשות המקומית שיבצה את התלמיד במסגרת החינוך המתאימה הקרובה ביותר לביתו".
בית הספר "בן גוריון" אינו המסגרת הקרובה ביותר לביתה של מיקה ולכן משרד החינוך אינו נדרש לממן את הסעתה. כך או כך מחלקת הסעים בעירייה החליטה שמיקה אינה זכאית לה ולשווים נודע שהרשות מסרבת להשתתף בעלויות וביקשה עבור מיקה 100 אחוז מימון של משרד החינוך.

הוריה של מיקה הם עצמאיים ואין באפשרותם לאסוף אותה מבית הספר בכל יום. "גם בשנים קודמות אפשר היה להירשם לכיתות המיוחדות בלי קשר לבית הספר שממנו מגיעים. רק נדרשו לעבור מיונים. מיקה מאוד אוהבת מוזיקה ולכן נבחנה לכיתת מוזיקה – והתקבלה", אומרת אילנה, אמה של מיקה.
היא הוסיפה כי "מיד יצרנו קשר עם מחלקת הסעים על מנת לוודא שלא תהיה בעיה עם ההסעות. אמרו לנו לפנות אליהם ביולי". עם זאת, בחודש יולי כבר נאמר להם שמיקה לא נמצאת ברשימת הזכאים להסעה משום שלא נרשמה לבית ספר העוגן הקרוב לאזור מגוריה.
"עברנו לכאן לפני שהילדים עלו לכיתה א' בגלל המוניטין של מערכת החינוך בעיר", מספרת אילנה, "ומבחינתי קורה בדיוק ההיפך – או שאני בוחרת בהשכלה שמתאימה לילדה שלי או שאני בוחרת בהסעה. האחראית על מחלקת החינוך אמרה לי: 'את לא יכולה פעם אחת להגיד שזו ילדה נכה ופעם אחרת לשלוח אותה לבית ספר רגיל ולצפות לזכויות של ילדים נכים', כאילו יש כאן סתירה", היא מוסיפה.
אילנה אומרת גם כי "אילו היינו יודעים שלא תהיה הסעה, לא היינו שולחים אותה להיבחן לכיתת מוזיקה. אם לא נקבל הסעה, ניאלץ לשלם למונית. זה לא הגיוני להעביר אותה בית ספר. היא כבר רגילה, יש לה חברות, היא מושקעת שם".

אילנה פנתה גם למשרד החינוך בתחילת השנה, אך רק בשבוע שעבר נאמר לה שוועדות החריגים נמצאות כעת בהקפאה.
משרד החינוך מסר בתגובה: "הזכאות להסעה לתלמידים עם מוגבלות נקבעת על פי חוק ובהתאם לתבחינים שנקבעו ליישומו. במקרה זה, מאחר שהתלמידה בחרה ללמוד בבית ספר שמחוץ לאזור הרישום שלה, לא התקיימו התנאים לאישור הסעה במימון המדינה. הנושא נבחן בכובד ראש ובבחינה חוזרת בוועדת ההסעות המרכזית, ולמרות הבדיקה המחודשת – בשלב זה לא נמצאה עילה לשינוי ההחלטה. המשרד מדגיש כי באפשרות עיריית נס ציונה, כרשות המקומית המוסמכת, להגיש ערעור מנומק, אשר ייבחן בהתאם לנהלים ובשיקול דעת מקצועי".מ
מעיריית נס ציונה נמסר בתגובה: "ההסעות לבתי הספר מתבצעות על פי נוהלי משרד החינוך. עם פתיחת אזורי הרישום בעיר השנה, שוקף לתושבים כי בחירה בבית ספר מרוחק, על פי נוהלי משרד החינוך, שאינו מאשר הסעה, משמעותה – ללא הסעות. לאור בקשת ההורים, ומתוך רגישות מיוחדת למקרה, פנתה העירייה למשרד החינוך בבקשה לאשר הסעה לילדה דרך ועדת חריגים. הוועדה במשרד החינוך טרם דנה בנושא. כפתרון ביניים, הציעה העירייה להורים, לפנים משורת הדין לשלב את הילדה בהסעה קיימת בשעות הבוקר, התואמת למערכת השעות שלה. העירייה ממתינה להחלטת ועדת חריגים".





