במשך יותר מעשור גרו רונית, בת 42 עם נכות, ושבעת ילדיה בדירת חמישה חדרים בשכירות במימון משרד השיכון, עד שהוצע להם לעבור לדירה מטעם חברת עמידר ביבנה. למרות שהדירה שהוצעה להם, לפני כארבע שנים, היא דירת שלושה חדרים בלבד (שני חדרי שינה וסלון), החליטו לעבור.
במשך שלוש שנים וחצי ניסו בני המשפחה, כשארבעה ילדים מתוך השבעה עם מוגבלויות (אוטיזם, מוגבלות שכלית ובעיות נפשיות), להתמודד עם הצפיפות, עד שלפני כחצי שנה החליטה רונית שהגיעו מים עד נפש ופנתה לעמידר בבקשה למצוא עבורם דירה גדולה יותר.
"חלק מהילדים ישנים על הרצפה עם מזרנים בסלון כי אין מקום בחדרים. אחד מהם בן 17 ובקרוב מתגייס", אומרת רונית בתסכול. "התשובה של עמידר במשך חצי השנה האחרונה היא שזה בטיפול. הסיבה שהסכמתי לדירה הקטנה הזו היא שידעתי שאסור לי לסרב, כי אז אפסיד את הזכויות אצלם".
במסמך "הקצאת דירות בשכירות בדיור הציבורי" של משרד השיכון מיום 1.9.2024 ישנה טבלה עם מספר החדרים הנדרשים בדירה על פי מספר הנפשות. על בסיס שמונה נפשות מגיעה לרונית דירת 4 חדרים לכל הפחות.
עוד צוין במסמך ש"באותם היישובים שבהם מלאי הדירות המתפנות קטן, ניתן להקצות למשפחה דירה קטנה מהקריטריונים שבטבלה, וזאת אם הפונה יגיש בקשה מנומקת ומפורטת בכתב. על המחוז להסביר למבקשים כי אם אוכלסו בדירה קטנה מזו שהם זכאים לה על פי הקריטריונים – הדבר יהווה ויתור על קבלת דירה על פי נתוניהם בתנאי חתימה על מסמך ויתור".
רונית טוענת כי לא חתמה על מסמך ויתור ולא הוסבר לה דבר בעניין זה כשהוצעה לה דירת שלושת החדרים. כעת ישנים בדירה: שתי בנות ובן בסלון, אמא וילדה בת תשע בחדר ההורים ובממ"ד שלושה בנים נוספים.
"לאף אחד אין פינה משלו", אומרת רונית. "אני מנסה לשרוד, מנסה להסתדר. אני לבד איתם ביום-יום כי יש לי אובדן כושר עבודה מלא".
מחברת עמידר נמסר בתגובה: "הדיירת מתגוררת בדירת שלושה חדרים שנמסרה לה בפברואר 2022, בהתאם לזכאות שנקבעה לה בזמנו על ידי משרד הבינוי והשיכון ולאור הפרטים שנמסרו אז. הדיירת ראתה את הדירה והסכימה לקבלה. בחודש מאי 2025 הגישה בקשה להחלפת דירה בשל צפיפות ומסיבות רפואיות. הנושא נמצא בבחינה מחודשת מול משרד הבינוי והשיכון, שהוא הגורם הבלעדי והמוסמך לקבוע את הזכאות לגודל הדירה. עמידר פועלת בשיתוף פעולה מלא עם המשרד ומלווה את המשפחה לאורך התהליך".
