בשבוע שעבר התקיים בבית איזי שפירא כנס בנושא "שירותי בריאות נגישים בעיתות חירום לאנשים עם מוגבלות – אתגרים ופתרונות". מטרת הכנס הייתה להעלות נושאים הדורשים התייחסות וליצור על כך שיח בין אנשי המקצוע השונים.
בין היתר, נכחו באירוע נציגים ממשרד הבריאות, מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ממשרד הרווחה ומעמותות שונות. בנוסף על אלו נכחו גם אחיות, רופאות, פיזיותרפיסטיות, מורשות נגישות, מטפלות ריפוי בעיסוק ועוד.
את דברי הפתיחה נשאה נעמי סטוצ'ינר, מייסדת בית איזי שפירא וכלת פרס ישראל: "המציאות הקשה בנושא שירותי בריאות נגישים קיבלה עוד מכה בפנים בעת החירום. כדי ליצור שינוי, חשוב לקיים דיון מגוון בסוגיות השונות".
אסנת יחזקאל להט, מורשית נגישות ורכזת פורום נגישות בבית איזי שפירא הסבירה שאנשים עם מוגבלות יכולים לחולל שינוי בחיי אחרים עם מוגבלות. "כשאנשים עם מוגבלות מביעים את הצרכים של עצמם ונמצאים במוקדי קבלת החלטות, אפשר לחולל שינוי בשגרה ובמצבי חירום", היא אמרה.
ד"ר דליה נסים דנה בשאלה "איך מתווכים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מוות של אדם קרוב?'. "אדם שחושבים שאינו יודע או מבין, לא בהכרח אינו מבין מה קורה. הוא גם מרגיש שמשהו לא בסדר. אם לא נספר לו מה קרה, נפגע בזכויותיו הבסיסיות וגם נגרום לו למצוקה", היא אמרה. "עם פרוץ המלחמה, לאחר שראינו שאנשים נחשפים למה שקורה מסביבם, התחלנו לחקור ולפתח את הנושא ויצרנו עקרונות לכך".
גלי סימון, רכזת עמיתים מומחים במרכז לבריאות הנפש מזור, סיפרה על אופן ההתמודדות של המרכז בעת המלחמה ועל המסקנות הנובעות ממנו: "דרושה הקמה של מערך סיוע ארצי למתמודדי נפש בזמן חירום. חסרים חיבור בין גופים שונים ועבודה בסנכרון", היא הסבירה. "לא רק שזה לא עולה כסף, אדרבה, זה חוסך כסף", השלימה מנחת הכנס, לינוי בר גפן.
שרון הראל, ממרפאת השיקום מרחוק של בי"ח שיבא – שיבא ביונד, אמרה בכנס: "החשובה מבין המסקנות שלנו מהפעילות בשנה האחרונה היא ששיתופי פעולה בין מחלקות חשובים מאוד. חשוב גם הרצף הטיפולי. "מסתבר", היא מסכמת את הצלחת המרפאה בתקופת המלחמה, "שמשבר יוצר האצה של שינויים" (הקמת הפרויקט החלה לפני 12 שנים).
ההתייחסות לעתיד נבחנה ממספר כיוונים:
עו"ד אילת לוין, ממונה משפטית, חקיקה ומדיניות בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים סיפרה כי עודכנו תקנות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במצבי חירום. "הרעיון הוא לשמור על רצף של שירותים גם בחירום ועל הנגשת השירותים הללו", היא ציינה.
יעל שידלובסקי פרס, מרפאה בעיסוק ראשית, מערך שירותי בריאות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, הוסיפה: "נעשו הרבה התאמות בזמן הקורונה. למשל פטור מבידוד. זה בידוד במסגרת הטיפול עבור מטפלים. הכנסנו את נושא המגפה לתקנות חירום".
אורלי בוני, מנהלת שירות ארצי לריפוי בעיסוק וממונת שוויון ונגישות לאנשים עם מוגבלות במשרד הבריאות, עדכנה: "נדרשת הגדרה למי שצריך לקבל את השירות. למשל, תרופות עד הבית בעת הקורונה. מי פטור ממסכה, מי נכנס עם יותר ממלווה אחד לבי"ח וכ"ו. במלחמה היה המשרד מאורגן בהרבה מהרגיל".
אתי אברהם, רכזת קהילה נגישה ארצית ונציגת פורום לבריאות בבית איזי שפירא, סיפרה בכנס: "הוקמה קהילה נגישה ארצית לקידום זכויות ונגישות והופץ דף שמסביר מה להכין ליציאה מהירה מהבית".
יהודה מירון, פרויקטור של משרד הביטחון לקידום תקנות שוויון לנגישות שירותים לשעת חירום, הדגיש: "הבנו את הדרישות להסדרה על בסיס אירועי השנים האחרונות וחלק משמעותי מהן הצלחנו למסד בדרישות עבור השנים הבאות. מצב החירום אילץ שיתוף פעולה במנגנון".
בין היתר עלה בכנס גם נושא עלויות טיפולים פרטיים ונידונה השאלה איך השלטון יכול להתערב במחירים הגבוהים. בנוסף, דנו המשתתפים בבעיית הנגשת מידע והכרת זכויות. בנושא חוסר ידע, מודעות וסטיגמה נאמר כי יש צורך במיפוי אוכלוסיות והנגשת הידע עבורן ובהמשכיות הדרכות. הבעיה חמורה במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות, בפריפריה ובקרב בני מיעוטים ועובדים זרים.
