במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2026, משרד האוצר מתכנן רפורמה משמעותית בתחום הזכאות לגמלת ניידות. הרפורמה כוללת שינוי של הקריטריונים לקבלת הגמלה, כך שיותר אנשים עם מוגבלות יוכלו לקבל אותה, ומצד שני דרישת השתתפות עצמית מהזכאים לגמלה, הן ברכישת ואן והן בהסעות למסגרות של משרד החינוך ומשרד הרווחה.
הסכם גמלת הניידות הנוכחי, מסבירים במשרד האוצר, נחתם לפני 50 שנה והפך מיושן ומסורבל. לאורך השנים עלו טענות כי ההסכם מאפשר קבלת גמלה על בסיס רשימת ליקויים רפואיים בגפיים התחתונות בלבד, מה שמותיר מחוץ לזכאות אנשים עם מוגבלויות אחרות המקשות עליהם בניידות. בנוסף, נטען כי מבנה הגמלה סבוך, שישנם יותר מדי גופים המעורבים בתהליך, וכי חסרה מדיניות ממשלתית אחידה במתן שירותים בתחום.
לאור זאת, מונה ב-2018 צוות בין משרדי לבחינת הסכם הניידות, בהשתתפות משרד הבריאות, משרד הרווחה, הביטוח הלאומי ונציגים ממשרד האוצר. הדוח הסופי של הצוות כלל שורה של המלצות שמטרתן לעדכן ולפשט את המענה הממשלתי בתחום הניידות, וכעת מבקשים באוצר ליישם אותו בשטח.
אלה התנאים החדשים
שער הכניסה החדש לקבלת גמלת ניידות יהיה בשני שלבים: כדי לעבור את השלב הראשון יש צורך בקביעה של נכות כללית לבוגרים (מעל גיל 18) בשיעור של 50% לפחות, או זכאות לגמלת ילד נכה. מי שעומד בתנאים אלה יעבור מבחן תפקוד בביטוח הלאומי שעל פי הניקוד שלו ייקבע האם יש לו זכאות לגמלה ואם כן באיזו רמה.
מבחן התפקוד יתבסס על מבחני ADL ו-IADL. מבחן ADL מעריך תלות בפעולות יומיומיות בסיסיות, כמו רחצה, אכילה, הלבשה, שימוש בשירותים, ניידות במיטה ומעברים. מבחןIADL הוא מבחן רחב יותר שבודק יכולת לבצע פעולות מורכבות יותר הנדרשות לניהול משק בית עצמאי, כמו בישול, ניקיון, קניות, ניהול תרופות וסידורים כספיים.
בהתאם לתוצאות מבחן התפקוד ייקבעו 3 רמות זכאות: 1) זקוק/ה לסיוע בניידות מחוץ לבית במידה בינונית 2) זקוק/ה לסיוע בניידות מחוץ לבית במידה רבה 3) זקוק/ה לסיוע בניידות מחוץ לבית לחלוטין. שר העבודה יקבע בתקנות את גובה הגמלה בהתאם לשלוש הרמות.
באוצר מבהירים כי הזכאות תינתן רק למי שנקבעה לו נכות יציבה קבועה או גמלת ילד נכה שאינה זמנית.
זכאות לגמלת ניידות בנוסף לזכאות לגמלת ילד נכה או שירותים מיוחדים תתאפשר רק במקרים בהם הזכאות לגמלת ילד נכה או גמלת שירותים מיוחדים היא בשיעור של 112% ומעלה, או בשיעור של 100% אם נקבע במבחן התפקוד שאדם זקוק לסיוע בניידות מחוץ לבית לחלוטין.
הזכאות אינה חלה על מי שעברו את גיל הפרישה הקבוע בחוק וגם לא לאדם עם מוגבלות המתגורר במסגרת חוץ ביתית.
ההשתתפות העצמית והביקורת
אנשים הזקוקים לסיוע בניידות מחוץ לבית לחלוטין עשויים להיות זכאים לסיוע ברכישת ואן ואביזרים מותאמים, וזאת בתנאי שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים של משרד הבריאות יקבע שהם זקוקים לכך. למעשה, זה החלק היחידי ברפורמה שנותר באחריות משרד הבריאות.
בשונה מהמצב היום, שבו נכה רוכש את הרכב בעצמו ומקבל החזר כספי מהמדינה, במסגרת הרפורמה יוקם מנגנון מרכזי לרכישת רכבים והתאמתם לצורכי הנכים. באוצר מסבירים שהמנגנון החדש יאפשר ניצול של היתרון לגודל של המדינה. במסגרת המנגנון תיקבע גם השתתפות עצמית בעלות הרכבים של הזכאים.
זו לא ההשתתפות העצמית היחידה ברפורמה. החל ממועד כניסת התיקון לחוק, זכאות של תלמידים מקבלי גמלת ניידות לשירותי הסעה וליווי הניתנים במסגרת חוק החינוך המיוחד תהיה כרוכה בהשתתפות עצמית בעלות ההסעות עד לגובה גמלת הניידות. גם בוגרים הזכאים לגמלת ניידות יצטרכו להשתתף במימון ההסעות שלהם למסגרות רווחה.
לדברי האוצר, מטרת ההשתתפות העצמית היא למנוע מצב של כפל זכאויות שהיה עד היום. "המטרה היא לוודא שהמדינה אינה מממנת במקביל גמלה כספית ושירות באותו תחום", נכתב בהסבר לחוק. "על כן, מוטל על שר החינוך לתקן את חוק החינוך המיוחד, כך שתלמידים הזכאים לגמלת ניידות ישתתפו בעלות ההסעות בהתאם לעקרונות אלו, ועל שר הרווחה להתקין בהתאם את תקנות חוק שירותי רווחה".
תמר גלפנד, פעילה חברתית למען אנשים עם מוגבלות, מתחה ביקורת על דרישת ההשתתפות העצמית. "כשאני רואה את המהלכים האלה, אני מבינה שכנראה יושבים שם אנשים שלא מבינים מה זה לגדל ילד נכה", אמרה גלפנד לשווים. "הם לא מבינים מה זה להתמודד עם הוצאות בלתי נגמרות – ציוד, טיפולים, תרופות, נגישות, תשלום לעובד זר, אוכל רפואי, ולצד זה לנסות לשמור על משפחה מתפקדת. עצוב שהגענו למצב שבו לוקחים זכויות במקום להוסיף זכויות. לצערי, במקום חמלה יש חישובים".
גמלת ניידות גם לכבדי ראייה
הרפורמה, חשוב לציין, לא תחול על מי שקיבל זכאות לגמלת ניידות עד למועד תחילת התיקון לחוק. עם זאת, מקבלי הגמלה הקיימים יהיו רשאים להגיש תביעה מחודשת לצורך קבלת הזכאות לגמלה החדשה במקום זכאותם מתוקף ההסכם הקיים.
לגבי אנשים עם מוגבלות בראייה, עד היום הם לא היו זכאים לגמלת ניידות, ותחת זאת קיבלו "דמי ליווי". אדם שקיבל "דמי ליווי" טרם התיקון יוכל להישאר בהסדר הקיים, או, אם ירצה, להגיש תביעה לביטוח הלאומי לקבלת גמלת ניידות במקום זכאותו לדמי ליווי.
