נופר עיני הדס נמצאת בעולם הקראטה מגיל צעיר. היא זכתה במקום שני בקראטה נשים בישראל. היא מדורגת במקום חמישי באליפות אירופה בקראטה מסוג SKIEF. היא בוגרת תואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי במכללת קיי ותואר שני בחינוך גופני וספורט לאוכלוסייה בהדרה ובסיכון, גם הוא ממכללת קיי.
בשנת 2015, כששלושה ילדים אוטיסטים חיפשו חוג קראטה, ההורים התקשרו לנופר וביקשו שתנחה אותו. היא הייתה אז בתחילת התואר הראשון שלה, מאמנת צעירה ואמביציוזית בראשית הדרך."הם אמרו לי שהם חיפשו חוג הרבה זמן, אבל המנחים לא חשבו שאפשר לשלב אנשים אוטיסטים בחוג לאמנות לחימה", היא מספרת לשווים.
אחד הילדים לא רצה להיכנס לחוג בפעם הראשונה, אבל, בסופו של דבר, החוג הפך לנקודת אור עבור נופר ועבור הילדים. "קראטה יושב בדיוק על החוזקות של אנשים אוטיסטים. הם מאוד מדויקים, הם רואים את הפרטים הקטנים ויש להם זיכרון מצוין", היא אומרת.
נופר נתקלה בהתנגדויות מגורמים נוספים. "הורים התקשרו לשאול אותי אם אפשר לרשום את הילדים שלהם ללמוד קראטה אצלי. ברגע שהם שמעו שיש בחוג ילדים אוטיסטים, הם שאלו: "אפשר חוג בלי"? אמרתי שלא. אם הם רוצים חוג רק עם ילדים ללא מוגבלות, הם יכולים ללמוד קראטה בהרבה מתנ"סים או חוגים שכונתיים".
נופר ראתה כמה הקראטה תורם לילדים שלמדו אצלה. עוד ועוד ילדים הצטרפו לחוג שהיא העבירה. "ילד שהיה אצלי בחוג קראטה מספר חודשים למד להחזיק עיפרון כמו שצריך. בקורונה, כשלקחו לנו את המרחב של הסטודיו, הילדים האוטיסטים היו אלו שהכי התמידו בחוג קראטה בזום. עשינו זום פעמיים ביום", היא נזכרת.
בשנת 2021, הקימה נופר את ניג'י, מרכז לאומנויות לחימה לאנשים עם מוגבלויות. פירוש השם ניג'י הוא קשת ביפנית. קשת של חוגים, קשת של אנשים מכל הסוגים.
ניג'י התחיל בתור מרכז ללימוד קראטה בלבד. סניף של ארגון ISRAEL SKIEF. מדריכים אחרים היססו ללמד בו. "לא היה בארץ את הידע כיצד ללמד אנשים עם מוגבלויות אמנויות לחימה", מסבירה נופר. "אז אנשים נרתעו. הם לא הבינו מה אני רוצה. איך אפשר ללמד אנשים עם מוגבלויות אומנויות לחימה? כעבור שנה, הצטרפו אליי שני מדריכים מקסימים".
לנופר חשוב להודות למערכת התמיכה שלה. קודם כל, למשפחה. שנית, למאמן, הסנסיי שלה דוקטור אבי קלאו, נשיא ומייסד SKIEF ישראל. "כמו שהסנסיי שלי היה שם בשבילי כשהיה קשה לי, כך אני רוצה להיות שם בשביל הילדים" מבהירה נופר. "כשמגיעים ילדים עם הפרעות קשב, לפעמים אני עוברת איתם על המערכת ובודקת איך אפשר להכניס חוג קראטה או ג'ודו. מאמנים אחרים לא עושים את זה. אם הם רוצים לפרוש, אני מבררת איתם למה? אם זה משהו שאני עשיתי לא טוב או עניין שלהם. לפעמים, ילדים רוצים לפרוש דווקא לאחר שהצליחו במבחן קבלת דרגה. הם לא תמיד יודעים להכיל את ההצלחות שלהם".
ההצלחה לא מגיעה בקלות. לא לילד ולא להורים. "כשילדים אוטיסטים מגיעים לחוג, מישהו מהמשפחה תמיד יגיע איתם ויישאר במקום במהלך החוג. אם המשפחה לא במקום שהם יתמידו בזה, הילד לא יצליח להישאר בחוג", היא מסבירה. "הם צריכים להיות במקום שהם יבינו שפה לא מוותרים לילד שלהם. יש אנשים שהתרגלו לגישה שמוותרים לילדים עם מוגבלויות כשקשה להם. אני לא שם. אני נותנת להם דוגמא אישית. להתאמן לאליפות אירופה זה מאוד קשה. התאמנתי פעמיים ביום. כששברתי יד ורגל, הייתי איתם על המזרון. עשיתי את הדברים אחרת, אבל לא ויתרתי לעצמי".
המשמעת העצמית שנופר למדה בקראטה סייעה לה גם בתחומים אחרים. בתחילת התואר הראשון שלה, היא אובחנה עם הפרעות קשב וריכוז. "המשמעת העצמית שפיתחתי בקראטה השפיעה גם על הלימודים. אז איבחנו אותי רק לקראת התואר הראשון, כשביקשתי לקבל התאמות", היא אומרת.
כעת, אותה משמעת עצמית היא המנוע שדוחף את ניג'י קדימה במהירות. כיום, ניג'י דוג'ו הוא אחד מרשת המיזמים של עמותת ארץ עיר. בנובמבר 2024 הוא נפתח כמרכז ללימוד אומנויות לחימה עבור אנשים עם מוגבלויות.
על פי נופר, הוא כבר חצה את גבולות הקראטה. כיום, מתאמנים בו מאה וחמישים ילדים, כאשר מחציתם עם מוגבלות – רובם אוטיסטים או עם הפרעות קשב – ומחציתם לא. המרכז נמצא בבאר שבע ומגיעים אליו ילדים מכל האזור כולל קריית גת ועוטף עזה.
נופר מתארת את השאיפות לעתיד: "בעוד חמש שנים ניג'י אימפריה עם עוד סניפים ברחבי הארץ".
