על אף שישנן תרופות רבות לטיפול בדיכאון, הן אינן עוזרות לכולם. עבור מי שסובל מדיכאון עמיד לטיפול, קטמין או טיפול בנזעי חשמל (ECT) עשויים להיות יעילים – ומחקר חדש מצא כי השפעתם מתרחשת באמצעות יצירת עליות חדות של אדנוזין במוח. כך דווח לאחרונה באתרMedical News Today.
אדנוזין הוא כימיקל טבעי המצוי בכל תא בגוף. פעולתו קשורה בעיקרה להעברת אנרגיה ולוויסות שינה וערות, וכאשר ישנה הצטברות שלו, אנו נעשים ישנוניים. קפאין חוסם קולטני אדנוזין ולכן עשוי להפחית את כמויות האדנוזין הזמינות, אך שתיית קפה באופן קבוע דווקא מפחיתה את הסיכון לדיכאון – תופעה המכונה "פרדוקס הקפה".
כעת, החוקרים מנסים לפתור את הפרדוקס על ידי הפחתת הקפאין לפני טיפול תוך שמירה על ההשפעה המגנה של הקפה.
"קטמין ונזעי חשמל משמשים בעיקר כאשר תרופות נוגדות דיכאון רגילות לא עוזרות – מצב שנקרא דיכאון עמיד לטיפול. באופן מפתיע, קרוב למחצית מהאנשים המאובחנים עם דיכאון עשויים ליפול תחת הקטגוריה הזו, כלומר מספר גדול של אנשים אינו זוכה להקלה מספקת עם התרופות הרגילות ולכן עשוי להתאים לטיפולים מתקדמים אלה", הסבירה ד"ר מה-לי וונג, פסיכיאטרית ועמיתת מחקר ב-Genomic Press .
מדענים לא הצליחו במשך שנים להבין למה קטמין ונזעי חשמל יכולים להיות יעילים עבור מי שלא מגיב לטיפולים אחרים.
לאחרונה, חוקרים גילו שההשפעה נובעת מיצירת עליות אדנוזין – המולקולה שמשפיעה בין היתר על הרחבת כלי דם, הורדת לחץ דם וקצב לב וויסות מצב הרוח.
במחקר החדש, שפורסם ב-Nature, השתמשו החוקרים במודלים של עכברים כדי לזהות את איתות האדנוזין כנתיב מרכזי המשפיע על האפקט נוגד-הדיכאון של קטמין ונזעי חשמל. "הגילוי שאיתות אדנוזין מניע את האפקט נוגד-הדיכאון של קטמין ונזעי חשמל הוא משמעותי מאוד. הוא מצביע על ‘נתיב משותף’ בביולוגיה של המוח שמסביר מדוע טיפולים אלה עובדים מהר כאשר אחרים כושלים. זה פותח דלתות ליצירת טיפולים חדשים שינצלו את האדנוזין. ייתכן שטיפולים אלה יהיו בטוחים ונגישים יותר", אמרה ד"ר וונג.
קפאין הוא הסם הפסיכואקטיבי הנצרך ביותר בעולם והוא עלול לעכב טיפולי קטמין ונזעי חשמל, "אז שתייה קבועה של קפה עשויה להחליש את מלוא ההשפעה של הטיפולים האלה, למרות שבטווח הארוך קפה דווקא מגן מפני דיכאון (כנראה דרך מנגנונים נוספים). הסיפור עדיין לא ברור לחלוטין", אמרה ד"ר וונג.
וונג ושותפה ג'וליו ליסיניו כותבים כי גלי האדנוזין שנחשפו במחקר מעלים שאלות על דפוסי צריכת הקפאין אצל מטופלים בדיכאון עמיד לטיפול: האם שימוש כרוני בקפאין מגן? האם שימוש מוגזם בסמוך לטיפול פוגע ביעילותו? מחקרים אפידמיולוגיים מצאו כי צריכת קפה קבועה מפחיתה את הסיכון לדיכאון עד 25%. אבל האם במקרים של דיכאון עמיד הוא עלול לפגוע ביעילות הטיפול?
אצל צרכני קפה קבועים, מספר קולטני האדנוזין גדל, מה שעשוי להסביר מדוע קפה מגן מפני דיכאון בטווח הארוך. אך החוקרים מציעים כי למרות ששתייה קבועה מועילה, צריכת קפאין בשעות שלפני טיפול בקטמין או בנזעי חשמל עלולה להחליש את השפעת הטיפול.
וונג הוסיפה גם כי "אם מישהו אמור לקבל טיפול קטמין או נזעי חשמל, רצוי שימנע מקפאין מראש. אין הנחיות רשמיות, אבל מכיוון שקפאין נשאר בגוף שעות רבות, ויתור על קפה או על משקאות אנרגיה במשך לפחות 24 שעות לפני טיפול הוא גישה זהירה".
עם זאת, היא מדגישה כי יש צורך במחקר נוסף: "אנחנו צריכים מחקרים קליניים ישירים שיבדקו כיצד קפאין משפיע על הצלחת טיפולי קטמין ונזעי חשמל בבני אדם, וכמה זמן 'פינוי' קפאין דרוש. נדרש גם מחקר לפיתוח טיפולים שעובדים יחד עם אדנוזין ולא נגדו".
מאמר מלא: Adenosine signalling drives antidepressant actions of ketamine and ECT | Nature
