זה לא סוד שמאז אירועי שבעה באוקטובר, מספר האנשים שמתמודדים עם טראומה רק הולך ועולה. מחקר חדש של עמותת נט"ל, הפועלת למען נפגעי טראומה ממלחמה וטרור, בחן את היקפי העלויות של הטיפול בפגועי הנפש וחשף שהמחיר עלול להגיע ל-500 מיליארד שקל, סכום חסר תקדים.
על פי דו"ח המחקר, המבוסס על נתונים מן השנים 2025-2000, נראה כי הנזק חורג בהרבה מעלויות הטיפול הישירות וכולל הפסדים עצומים הנובעים מפגיעה בפריון העבודה, נשירה משוק התעסוקה ועלייה חדה בתופעות חברתיות קשות, שכולן גובות מחיר כלכלי כבד.
ממצאי הדו"ח מציבים תמרור אזהרה חד ומדגישים: השקעה בטיפול נפשי היא איננה רק חובה מוסרית – אלא השקעה אסטרטגית בחוסן הלאומי ובצמיחתה הכלכלית של מדינת ישראל.
בארצות הברית לבדה, העלות השנתית של PTSD הוערכה בשנת 2018 בכ-232 מיליארד דולר. ממצאים אלה, לצד מחקרים עדכניים מישראל ומהעולם, מוכיחים כי ללא טיפול מערכתי ומוקדם, ההשלכות הכלכליות העקיפות עלולות לעלות בהרבה על העלויות הישירות ולבוא לידי ביטוי בירידה בצמיחה ובשחיקה מתמשכת של ההון האנושי של המדינה.
המחקר מתבסס על שילוב של סקירה ספרותית בינלאומית, ניתוח דוחות ממשלתיים וגופי מחקר בישראל, ועל מודל חישובי בריטי שהותאם להקשר הישראלי. על פי המודל הכלכלי, ההשלכות הנפשיות של המלחמה עלולות להגיע להיקף חסר תקדים של כחצי טריליון ש"ח בחמש השנים הקרובות, כאשר עיקר הנזק נובע מפגיעה בתעסוקה ובפריון.
בתוך כך, העלויות הכלכליות הישירות בלבד, הנובעות מהתמודדות עם PTSD, נאמדות בכ-200 מיליארד ש"ח. אך כאשר מצרפים לכך את ההשפעות הרחבות והעקיפות של הטראומה, האומדן הכולל מאז ה־7 באוקטובר מטפס לכ־500 מיליארד ש"ח.
מעבר לעלויות הישירות של הטראומה, הדו"ח חושף ארבע תופעות לוואי כבדות משקל המתרחשות תדיר במצבי דחק וסטרס: אלימות במשפחה, התמכרויות, תאונות דרכים ומחלות כרוניות, שכל אחת מהן גובה מחיר כלכלי וחברתי עצום.
הדו"ח מצביע על החמרה דרמטית באלימות במשפחה מאז פרוץ המלחמה: בחצי השנה הראשונה נרשמה עלייה של 65% בפניות למערכות הרווחה. הסיכון לאלימות גובר במיוחד במשפחות שבהן שני בני הזוג משרתים – פי 6 יותר מקרים של אלימות רגשית וכלכלית, ופי 8 יותר אלימות פיזית או מינית. בנוסף, שיעור גבוה של לוחמים דיווחו על תגובות רגשיות חריפות, המגבירות את הסיכון לדפוסים אלימים בבית.
בתחום תאונות הדרכים, הדו"ח מצביע על עלייה חדה ומדאיגה: בשנת 2024 נרשמו בישראל 21.6% יותר הרוגים לעומת השנה הקודמת: 3.6 הרוגים לכל 100 אלף איש, בהם 46 צעירים מתחת לגיל 24. ממצאים אלה מתיישבים עם נתונים בינלאומיים, שלפיהם אחד מכל שלושה לוחמים משוחררי עיראק ואפגניסטן עם PTSD דיווח על נהיגה מסוכנת.
גם בתחום הבריאות הפיזית נרשמה החמרה משמעותית: בין אוקטובר לדצמבר 2023 חלה עלייה של 35% בהתקפי לב חריפים בהשוואה ל-2022, לצד עלייה של כ־20% במקרי שבץ מוחי, אשר נקשרו ישירות ללחץ הנפשי החריף בעקבות המלחמה.
הדו"ח קורא למקבלי ההחלטות לאמץ ראייה מערכתית, הרואה בהשקעה בבריאות הנפש לא רק חובה מוסרית, אלא גם מהלך כלכלי חיוני לחוסן הלאומי. המחקרים מראים כי על כל שקל שמושקע בטיפול נפשי ובשיקום תעסוקתי, ניתן להשיב למשק פי ארבעה, או לחסוך אותם, בזכות שיפור בתפקוד ובפריון, צמצום הצורך בקצבאות, ויצירת מנועי צמיחה.
"טראומה נפשית היא לא רק אתגר טיפולי. זהו אירוע כלכלי מתמשך שמאיים על הפריון, על התעסוקה, על הצמיחה ועל איכות ההון האנושי של ישראל", מסבירה אפרת שפרוט מנכ"לית עמותת נט"ל. "כל אדם שאינו חוזר לתפקוד עולה למשק עד כ־120,000 ש״ח בשנה; ואם רק 10% מהנפגעים לא ישובו לתפקוד מלא, מדובר בהפסד של מעל 5 מיליארד ש״ח בשנה".
עוד אמרה שפרוט: "המשימה שלנו ברורה – להקצות עכשיו משאבים לשיקום נפשי -תעסוקתי, לחזק תשתיות חוסן, ולהחזיר הון אנושי יקר למעגל העבודה. משום שמאחורי כל מספר עומדים אדם, משפחה, וכלכלה שלמה".
