משרד הבריאות הודיע היום בתדרוך לכתבים כי הרפורמה בהתפתחות הילד, שנועדה לבטל את מסלול ההחזרים על טיפולים בפרטי, תחל באופן רשמי ב-1 בפברואר וזאת לאחר שתי דחיות.
אלה שלבי יישום הרפורמה כעת:
ילדים חדשים שאינם אוטיסטים או סומטיים עד גיל 6 שאינם גרים באזורים ללא תשתיות – לא יקבלו החזרים החל מ-1 בפברואר 2026.
ילדים חדשים שאינם אוטיסטים או סומטיים מעל גיל 6 שאינם גרים באזורים ללא תשתיות – לא יקבלו החזרים החל מ-1 באוגוסט 2026.
ילדים חדשים אוטיסטים וסומטיים עד גיל 6 – לא יקבלו החזרים החל מ-1 בינואר 2027.
ילדים חדשים אוטיסטים וסומטיים מעל גיל 6 – לא יקבלו החזרים החל מ-1 בינואר 2028.
כלל הילדים, חדשים ולא חדשים, שייכנסו למערכת יפסיקו לקבל החזרים החל מ-1 בינואר 2030, מועד סיום יישום הרפורמה.
אלא שנותרו שאלות פתוחות רבות לגבי הסיכויים להצלחת הרפורמה. הקופות העידו כבר בדיון האחרון שגויסו כמה עשרות מטפלים בכל קופה אלא שבין הביקוש הגדול לטיפולים לבין ההיצע, עדיין נותר פער רחב.
כמו כן, לא ברור כמה מהם הם מטפלים ותיקים. הסכם השכר שכבר נכנס לתוקף, ובמסגרתו הקצה משרד הבריאות 100 מיליון שקלים לתוספת שכר, הוא סכום קטן שלא משפר בצורה משמעותית את השכר הנמוך גם כך של מטפלים בשירות הציבורי. בשיחה עם שווים הודתה ראש חטיבת הרפואה, ד"ר הגר מזרחי, כי מדובר באתגר לא פשוט, אך בכוונת המשרד וקופות החולים לעמוד בו.
באשר להבדלה בין מטופל חדש לקיים, מטופל חדש הוא מטופל שלמשל קיבל כבר טיפול קלינאית תקשורת ועכשיו צריך לקבל ריפוי בעיסוק – השינוי יחול על הריפוי בעיסוק ושם הוא ייחשב כ"חדש".
"המציאות שיש היום בשטח, ילדים שצריכים את השירות, פשוט לא מקבלים אותו כי אין לו נגישות כלכלית. זו תאונה חזיתית עם ערכי ביטוח בריאות ממלכתי של צדק, שוויון ועזרה", אמר בתדרוך מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב.
עוד אמר מנכ"ל משרד הבריאות כי "לא נהסס לא לעבור משלב לשלב אם נראה שזה לא מתקדם כפי שאנחנו רוצים ולא נהסס לבצע שינויים אם צריך".
ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, אמרה כי במשרד מבינים את החשש מפני התארכות של זמני ההמתנה בקופות החולים, שגם כך ארוכים כעת. "יהיה מעקב תוך זיהוי צווארי בקבוק ובדיקה תוך כדי תנועה האם אנחנו יכולים להתקדם ברפורמה", אמרה מזרחי בתדרוך.
המנכ"לים של קופות החולים טענו בשיחה עם כתבים כי זמן ההמתנה הממוצע הוא שלושה חודשים למקצועות השונים, אך הדבר אינו נכון. רק לפי נתוני משרד הבריאות מחודש מאי האחרון, היו זמני ההמתנה שהגיעו אף לשמונה חודשים. ד"ר הגר מזרחי תיקנה את הדברים ואמרה שאכן יש זמני המתנה ארוכים יותר.
במקרה של אי עמידה בזמני ההמתנה, אמרה מזרחי, למשרד יהיו כלים בדמות סנקציות נגד הקופות כמו פגיעה בתמיכה בשיעור דומה לירידה בסדרות ביחס לשנה שעברה.
בר סימן טוב התייחס גם הוא לעניין זמני ההמתנה: "הכלים הרגולטוריים שלנו מגוונים, אבל אני מאמין שמה שיחולל את השינוי זה המחויבות של מנהלי קופות החולים לבצע את הרפורמה".
רונן נודלמן, סמנכ"ל חטיבת הקהילה בשירותי בריאות כללית, אמר בתדרוך: "70 אחוז מהפעילות היא פעילות בתוך הבית, במרכזים ובשלוחות. סדר גודל של 30 אחוז מהפעילות היא בהחזרים. הבעיה בכללית היא קטנה יותר. אין ספק שיש לנו תשתיות קיימות וטובות. צריך לתגבר את התשתיות כדי לתת את המענה לצרכים שיילכו ויגדלו".
סיגל דדון-לוי, מנכ"לית מכבי שירותי בריאות, הוסיפה: "הרפורמה היא צעד חשוב לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים. המהלך נועד לצמצם את זמני ההמתנה ולהבטיח טיפול שוויוני. המטרה היא גם להחזיר את המטפלים לשירות הציבורי".
מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, עוזי ביתן, דיבר גם כן: "3 דברים צריכים לקרות: חייבים לבסס את הקצאת המשאבים לשכר הוגן למטפלים ברמה כזו שצריך לשלש את כמות המטפלים, להשקיע יותר בתשתיות, והדבר השלישי חייב להיות תהליך הדרגתי ומושכל כדי שלא נשפוך את התינוק עם המים"
מנכ"ל קופת חולים לאומית חיים פרננדס סיכם: "המטפלים בפרטי הם לא אויב של המערכת הציבורית. הם חלק מהמערכת שנותנת שירותים בתוך סיטואציה שנוצרה שלא הם אחראים. הרפורמה תאפשר לשלב אותם בתוך המערכת הציבורית".
גם הסוגייה, שבמסגרתה רוב הטיפולים בשירות הציבורי מתקיימים בשעות הבוקר, מעלה בעיה בפני הורים על היעדרות של הילד מבית הספר ושל הורה מהעבודה. ד"ר מזרחי אמרה לשווים כי המטרה היא שיהיה שירות לאורך כל היום ובמשרד מודעים לכך שישנה עדיפות לשעות אחר הצהריים ויפעלו כדי להתאים את השעות לטובתו של הילד/ה.
בתגובה רשמית של משרד הבריאות בנוגע לדרישה שמטפלים יחתימו מדריכים מהעבר המקצועי, הובהר שההחתמה תידרש החל משנת 2025 והלאה. כל מטפל שיש לו ותק מלפני שנת 2025, יסתמכו על הצהרת מטפל. ההנחיה שהועברה לקופת החולים תופץ בימים הקרובים באופן רשמי.
