נואף זמירו מתמודד עם ניוון שרירים. הוא מתנייד בכיסא גלגלים ויש לו מכשיר הנשמה. אך הוא לא נתן לזה לעצור אותו מהשליחות שלו לעזור לאחרים. בשיחה עם שווים, הוא מתאר כיצד, מילד שסירב לקבל את כיסא הגלגלים, הוא הפך לשם דבר בעולם מיצוי הזכויות.
נואף נולד בקלנסווה, שם הוא מתגורר עד היום. מתוך משפחה של 11 נפשות, הוא היחיד עם מוגבלות. "הייתה לי ילדות קשה. אבא נפטר. אמא הלכה לקטוף תותים. היא הוציאה את אחותי מבית הספר בסוף כיתה ח' בשביל לעזור בבית, בעיקר בשביל לטפל בי", הוא מספר לשווים.
"בגיל חמש, לא רציתי להיות עם כיסא גלגלים. פחדתי מהעלבונות ומכינויי הגנאי שיטיחו בי. הייתי נוסע לבית הספר על אופניים מיוחדים. זה גרם לי להרגיש שאני כמו כל הילדים שנוסעים לבית הספר על אופניים", הוא הוסיף.
אבל נואף לא היה כמו כולם. בית הספר לא היה מונגש. השירותים לא היו מונגשים. השהות בבית הספר גרמה לו להתאפק שעות רבות. רק בגיל ההתבגרות, נואף החליט להיעזר בכיסא הגלגלים. למרות החששות שלו, זה גרם לילדים לשתף אותו ביותר פעילויות. "הייתי צריך לקבל את עצמי בשביל שהם יתחילו לקבל אותי", הוא אומר.
נואף לא למד באוניברסיטה. את כל מה שלמד בחיים, למד מספרים. בסופו של דבר, הוא התחיל לסייע לאחרים במיצוי זכויות. העזרה לאחרים נותנת לו כוח. את הכוח הוא שואב מהצורך שהוא רואה בשטח ומהסבל שלו.
"אני חי חיים של ויתורים. יש רק חנות בגדים נגישה אחת בקלנסווה. אם אני רוצה לקנות בגדים, אני מבקש מחבר או אח ללוות אותי. הוא עושה את זה בזמן שלו. איך אפשר להיות עצמאי ללא תחבורה ציבורית נגישה? אבל אין אוטובוסים נגישים", הוא אומר.
"עד שנת 2008, סמכתי על חברים או בני משפחה שיביאו אותי לכל מקום. אבל ב-2008 קיבלתי רישיון נהיגה על רכב מאובזר. גם כבן מיעוטים, אני חווה אפליה. אין שוויון בתקציבים. השירותים שאנחנו מקבלים דלים יותר. רק לפני שנתיים, נפתח מרכז להתפתחות הילד באזור. עד אז, היינו צריכים לנסוע לנתניה. נכון, יש חוק. אבל כל הזמן אני אומר שהנגשת לבבות היא הכי חשובה. הנגשת לבבות פותחת דלתות".
שנת 2012 הייתה משמעותית מאוד בחייו של נואף. ראשית, הוא הוציא לאור את ספרו, נתיב התקווה, ספר אוטוביוגרפי אשר מתאר את חייו כאדם עם מוגבלות. הספר יצא לאור בשפה הערבית. הוא לא מוכר אותו, אלא מחלק אותו בחינם. באותה שנה, זכה נואף באות הנשיא להתנדבות. הזכייה הפתיעה ושימחה אותו.
גם במרכז סינדיאן, הסניף של בית איזי שפירא בקלנסווה, התחיל נואף לעבוד כמתנדב. אך בסופו של דבר, הוא עבד שם בתור רכז מוקד הייעוץ במשך כמעט שנתיים וסך הכול היה עובד ומתנדב באיזי שפירא במשך 16 שנה. אחר כך, הוא המשיך את דרכו באופן עצמאי.
כיום, הוא מנהל את העסק מהבית. "אני תלוי באחרים לכל דבר. בחמש עשרה השנים האחרונות, יש לי עובדת זרה שמטפלת בי. אם אני רוצה לכסות את עצמי, אני צריך לבקש ממישהו. אני לא יכול להרים את היד ולכסות את עצמי. אני צריך עזרה בכל פעולה. אני לא יכול לחיות אם אין לידי אנשים שיכולים לעזור לי", הוא מסביר.
לצד הסבל, חווה נואף הצלחות רבות. הוא הצליח להשיג עבור אנשים 1.8 מיליון שקלים בשנת 2022 ושני מיליון שקלים בשנת 2023. הוא מבקש סכום זעום עבור כל הצלחה. בנוסף, הוא מעביר הרצאות רבות, במיוחד בקלנסווה.
"אני רואה התקדמות. בשנים האחרונות, גם ביטוח לאומי וגם אתר כל זכות התחילו לתרגם חומרים לערבית. יש הרבה יותר מודעות לאנשים עם מוגבלות. העולם רחוק מלהיות מושלם, אבל זו התחלה טובה".
אם תרצו להזמין את נואף להרצאה או להיעזר בשירותיו במיצוי זכויות, אתם מוזמנים לפנות אליו במייל: naz4u70@hotmail.com
