לפני כשלוש שנים נערך מכרז מטעם משרד הרווחה לבחירת ספק שירותי תרגום ותמלול עבור אנשים חירשים וכבדי שמיעה ובו נבחרה אגודת החירשים כזכיין החדש. מאז ועד היום אין אפשרות לקבל שירותי תרגום לשפת הסימנים בעת המתנה לקבלת שירותים רפואיים ללא שימוש בסל שעות התרגום האישי שמקבל כל חירש כקצבה שנתית בת 70 שעות – קצבה האמורה לשמש אותו בכל מצב בו הוא זקוק להנגשת מידע בקבלת שירות (בנק, דואר, משרדי ממשלה וכ"ו).
"הפסיקו לתת לנו שעות המתנה בבתי חולים. לא ייתכן שנאבד שעות תרגום על שעות המתנה לניתוח או בתורים ארוכים ואי אפשר בזמן חירום להנגיש רק בשיחת וידאו כי אסור להכניס לחדרי ניתוח חפצים אישיים", אמרה לשווים ליהי ברנוי, בת 50 מר"ג וראש מטה חירשים וכבדי שמיעה ב"יש עתיד". "לצערי כמעט בכל ביקור במערכת הבריאות יש צורך להילחם על משהו".
בני שוקרון, בן 36 מבאר יעקב, חירש ודובר שפת הסימנים הישראלית, סיפר: "לפני כמה ימים עברתי ניתוח בלילה. לא ידעתי על מה ולמה. לא הנגישו לי את המידע. רק בביקור הרופאים בבוקר למחרת, הרופא נתן לי מעט מידע. שאלתי מספר שאלות והתחוור לי שלא קיבלתי מידע מלא לפני ואחרי הניתוח. זה היה מקומם. מה הייתי צריך לעשות? אני לא יכול לזרוק לפח שעות רק כי לא יודעים מתי הניתוח".
גל מיסס, יו"ר מלאח (מתורגמנים לשפת הסימנים), הסבירה כי משרד הבריאות כבר סיים לכתוב טיוטת תקנות בעניין, אך היא טרם אושרה. "היא הייתה אמורה להיכתב עד 2015. נכון להיום, לכל אדם חירש יש סל של שעות תקשורת מטעם משרד הרווחה, שמיועד לשמש אותו בכל מפגש עם נותן שירות", הסבירה מיסס.
לדבריה, עד לפני שלוש שנים היו בו 45 שעות שנתיות ולפני שלוש שנים העלו ל-70 שעות וגם הוסיפו מתווכי תקשורת לרשימת בעלי המקצוע. "לדעתי, ברוב המקרים אנשים משתמשים בזה לצרכים רפואיים ובגלל זה בשלב מסוים קם משרד הרווחה ודרש שהתקציב יצא ממשרד הבריאות. לגבי שעות המתנה בבתי חולים – זה משהו שנסגר במייל בין משרד הרווחה לבין הזכיין", הסבירה גל. "הרבה דברים נסגרים ביניהם מאחורי הקלעים וקשה לעקוב. הזכיין הקודם החליט לממן על חשבונו את שעות ההמתנה בבתי חולים ונתן הטבות נוספות, אבל משרד הרווחה לא כתב על כך דבר במכרז".
חברת הכנסת לשעבר שירלי פינטו-קדוש, שיזמה בוועדה את הגדלת השעות מ-45 שעות ל-70 שעות, אמרה לשווים: "מצב שבו אדם חירש עובר פרוצדורה רפואית בלי להבין מה עושים לו הוא פשוט מזעזע ומהווה כשל חמור בזכויות החולה. החוק מחייב להסביר לכל מטופל את הטיפול בשפה שהוא מבין. לכן פעלתי בכהונתי בכנסת להכניס לתקנות הבריאות את חובת הנגשת המידע בשפת הסימנים ושירותי תרגום מרחוק בבתי החולים ובקופות החולים, כדי שלא יישאר אדם חירש לבד מול מערכת שלא מדברת את שפתו. על הצוותים הרפואיים בכל בתי החולים להציע תרגום באופן יזום, ואני קוראת למשרד הבריאות – פעלו מיד כדי להבטיח תרגום גם פיזי וגם מרחוק. אם לא נפעל זה רק עניין של זמן עד שיקרה האסון הבא".
הרעיון מאחורי "שעות המתנה" היה שהאדם החירש לא יבזבז את השעות האלה על חשבון הסל שלו ומשרד הרווחה ככל הנראה שילם אותן בעבר ישירות למתרגם. ברמת העיקרון, גופים ציבוריים אמורים להנגיש את המידע על פי החוק, ויש לצורך העניין שירות תרגום מרחוק (sign now), אבל בפועל השירות אינו זמין בכל שעה ביממה, ולא תמיד אדם המאושפז בבית חולים מסוגל פיזית להשתמש בו.
"כנראה שכשהתחלף הזכיין, לפני שלוש שנים, התבטלו הסיכומים בעל פה ודברים השתנו, ועכשיו אדם נאלץ להשתמש בשעות הסל שלו בשעות המתנה", טוענת מיסס.
הזכיין הקודם של משרד הרווחה למתן שירותי תרגום לחירשים היה "שמעיה", אך עקב חילופי תפקידים, לא ניתן היה לקבל מהם תשובה חד משמעית בנדון.
אתי שוורצברג, יו"ר אגודת החירשים, שזכתה במרכז לפני שלוש שנים, אומרת לשווים: "אגודת החירשים מפעילה את השירות משנת 2022 ואנו פועלים לפי הנחיות משרד הרווחה. במסגרת תקנות נגישות עבור אנשים עם מוגבלויות, ישנה אחריות של מוסדות הממשל לדאוג להנגשה עבור אנשים עם מוגבלויות בכללי שנוגעים גם לאנשים חירשים וכבדי שמיעה. בעבר, ולצערי עדיין גם כיום, בחלק מהמקומות שנותנים שירותי בריאות לא דואגים להזמנת תרגום ולא נושאים בעלות, וכל החיוב מבוצע מתוך סל שעות התרגום האישי של הזכאי מטעם משרד הרווחה. מדוע אין היום 'שעות המתנה'? אלו תנאי המכרז ואנו כספק כפופים לנהלי המכרז".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "על-פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, באחריות כל ספק שירותים לדאוג להתאמות נגישות סבירות על פי צרכי המטופלים, לרבות תרגום פרונטלי לשפת סימנים. ככלל, תרגום פרונטלי לשפת סימנים, כמו התאמות נוספות אחרות, מסופק כבקשה מראש. משרד הבריאות הרחיב את שירות התרגום לשפות ב"קול הבריאות" וכלל את "שפת הסימנים" כשפה נוספת מבין השפות המאושרות לתרגום, בשעות בהן המוקד פתוח. שירותי הבריאות יכולים להיעזר בשירותים המסופקים מהמשרד לכלל הציבור, לרבות שירותי תרגום לשפות".
ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר: "בניגוד לטענה, סעיף זמני המתנה בבתי חולים עבור תרגום שפת סימנים מעולם לא הופיע במכרזים של משרד הרווחה. המשרד משלם בהתאם לדו"ח שעות שמוגש אליו על ידי הספקים. חירשים אינם נדרשים לעשות שימוש בשעות התרגום המגיעות להם מטעם משרד הרווחה שכן, בתי חולים ציבוריים מחויבים בהנגשת שירותיהם, כולל הנגשה לשונית באמצעות תרגום שפת סימנים, מתוקף תקנות נגישות השירות לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות".
