ועדת הבריאות של הכנסת דנה היום בשינוי המוצע בשירותי השב"ן (שירותי בריאות נוספים), שבמסגרתו מוצע לבטל החזרים על שירותים שעשרות אלפי משפחות, נשים וילדים נסמכים עליהם. בהקשר של אנשים עם מוגבלות מדובר ברכיבה טיפולית ושחייה טיפולית.
מהלך זה מצטרף לרפורמה בהתפתחות הילד, שבמסגרתה מתכנן משרד הבריאות לבטל את שיטת ההחזרים במהלך שאמור להתחיל ב-1 בפברואר 2026 ולהסתיים בשנת 2030.
יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון-הר מלך (עוצמה יהודית), הדגישה כי על הדרג המקצועי להציג את התשתית המקצועית שעומדת בבסיס ההחלטות הללו ומה השתנה בתפיסה המקצועית לגבי שירותים שאושרו וניתנו במשך שנים".
"עלינו לבחון בזהירות יתרה את המעבר למסלולי 'הסדר' בלבד. עלינו לוודא שהמהלך לא יפגע בחופש הבחירה של המטופלים ובזמינות התורים, במיוחד בפריפריה שגם כך מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים", אמרה סון הר מלך. "הבריאות של אזרחי ישראל דורשת מאיתנו אחריות תקציבית, אך היא אינה יכולה להיות שדה לניסויים באזרחים. נוודא שכל שינוי יעשה בשקיפות, מתוך דאגה לציבור וביטחון שזכויותיו לא ייפגעו. התחושה היא ששינוי עמוק נעשה במחטף, ועל המשרד לשקול מחדש את המהלך".
השינוי המרכזי בשב"ן הוא רפורמת צמצום כפל הביטוח, שמעבירה אוטומטית מבוטחים עם ביטוח בריאות פרטי (שקל ראשון) וגם שב"ן, לתוכנית "משלים שב"ן" הזולה יותר, מתוך מטרה למנוע תשלום כפול על כיסויי-ביטוח דומים ובעצם לחסוך למבוטחים כסף ולהוריד פרמיות. ההשפעה היא הורדת עלות ביטוח הבריאות הפרטי, מתן כיסוי ללא תלות בהיקף השב"ן של הקופה (שעשוי להשתנות), ושיפור פוטנציאלי של השירות עקב הוספת רופאים לשב"ן והקטנת תלותו בשוק הפרטי.
ליאור ברק, סמנכ"ל קופות החולים במשרד הבריאות, טען כי המבוטחים אינם נדרשים לעשות דבר. לדבריו, פוליסת הביטוח הפרטי תתעדכן באופן אוטומטי והפרמיה שישלמו תרד אוטומטית. רק המעוניינים, לטענתו, לחזור לפוליסת "שקל ראשון" היקרה יותר, יוכלו לפנות לחברת הביטוח. עיקרון היסוד הוא שוויון בשירותי הבריאות לכלל האזרחים, וצורת ההחזרים – איננה טובה לכלל. התשלום תמיד גבוה יותר, עובר זמן עד קבלת ההחזר, וההשתתפות העצמית של המבוטח היא גבוהה יחסית. "אין שום כוונה לסגור או לצמצם שירותי בריאות מסוימים – אלא רק להעבירם משיטת ההחזר לשיטת ההסדר. כל שינוי של הקופות לא ייכנס לתוקף לפני שהמשרד יוודא שיש לכל שירות חלופה ראויה", הסביר ברק.
חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) הביעה דאגתה מצמצום השירותים המוצעים, בעיקר לחסרי-היכולת. חבר הכנסת איתן גינזבורג (כחול לבן) תהה מדוע שיטת ההסדר טובה משיטת ההחזר הקיימת כיום. חבר הכנסת יוני משריקי (ש"ס), יו"ר ועדת הבריאות הקודם, דרש שהמשרד יוודא שכל הקופות חתמו הסכמים בכל התחומים הנדרשים, ורק לאחר מכן יאשר את השינוי.
ח"כ ניסים ואטורי (הליכוד) הזהיר כי הציבור בפריפריה הוא הנפגע העיקרי מהשינוי וייגרם לו סבל רב. עו"ד רויטל לן-כהן, יו"ר קואליצית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, הדגישה כי השירות הציבורי חסר והשב"ן מעניק מענה לילדים אוטיסטים – שאין מספיק מטפלים עבורם.
לטענת יו"ר האגודה לזכויות החולה, שמוליק בן יעקב, "השינויים המוצעים מערערים את האמון הבסיסי של הציבור בביטחון הרפואי עליו הוא נשען. כאשר המדינה מצמצמת זכויות בתוכניות שנמצאות באיזון כלכלי, היא למעשה דוחפת אזרחים לרכוש ביטוחים פרטיים ומשאירה את תושבי הפריפריה והתושבים שידם אינם משגת מאחור. מעבר למודל של ספקים בהסדר בלבד – פוגע באופן לא-מידתי בתושבי הפריפריה, שגם כך מממשים פחות זכויות בשב"ן".
לפי עו"ד ולרי זילכה, מנהלת מחלקת המדיניות בבית איזי שפירא: "הרפורמה הבסיסית בשירותי התפתחות הילד שתצא לדרך כבר בפברואר הקרוב תביא לצמצום האפשרות לקבל טיפולים בהחזרים ומאידך תשאיר את זמני ההמתנה לטיפול בהסדר. המשמעות היא שבשלב ראשון אלפי ילדים עם מוגבלות יתקשו לממש את זכאותם לטיפולים ובמצב זה, פגיעה באפשרות לממש את שירותי המעטפת בשב"ן – תשאיר את הילדים ללא מענה. מהניסיון רב-השנים שלנו בטיפול וסיוע לאנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, החשש שלנו הוא שמבחן התמיכה של השב"ן ביחד ובמקביל לרפורמה בהתפתחות הילד – תצמצם את האפשרות לממש טיפולים של התפתחות הילד, גם ברמת הסל הבסיסי וגם באמצעות השב"ן. אם המהלך הזה אכן יצא לדרך, חובה על הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות לוודא שבמסגרת ההתקשרות של קופ"ח עם ספקי השירות, התשלום יהיה בהתאם לשירות המקצועי שניתן".
