פרופ' יניב פוריה מאוניברסיטת בן גוריון פיתח את הקורס הראשון בארץ ובעולם בנושא תיירות מאפשרת. או, במילים אחרות, תיירות נגישה. בשיחה עם שווים, הוא מתאר כיצד התחיל להתעניין בתחום ומהי נגישות בעיניו.
ההיכרות של פרופ' פוריה עם תחום הנגישות התחילה בצבא. "כמפקד, המתנתי עם חיילים בתחנת ארלוזרוב. ראיתי נערות דתיות בנות 18 לוקחות ילדים שנעזרים בכיסאות גלגלים. צפיתי בהן לוקחות את הילדים מבני משפחותיהם. שאלתי את אחת הנערות מה פשר העניין. היא הסבירה שהן מטעם עמותה שלוקחת את אותם ילדים לסופי שבוע כדי לתת להורים זמן לעצמם ולילדים האחרים", הוא סיפר.
בשלב הזה הבין פרופ' פוריה כי לא הייתה לו את הבגרות הנפשית אז לעשות את מה שהן עשו והשיחה הזו השפיעה עליו יותר מהפציעה שלו והכרתו כנכה צה"ל.
אחרי שסיים דוקטורט, החל פרופ' פוריה לחקור את הנושא. "מלון הוא מקום מאוד אמוציונלי. הוא המקום שבו את ישנה ואוכלת, אבל הוא המקום שבו את גם מתקלחת", הוא מסביר בשיחה עם שווים.
"המון סוגיות עלו במהלך המחקר שלי. לדוגמה, אמהות לילדים עם אוטיזם יבקשו להוציא מהחדר את האגרטל עם הפרחים כי הוא עלול להוות סכנה. או למשל להשאיר את המיני בר ריק כי שנייה שההורים לא מסתכלים והילד יאכל את כל מה שיש שם", תיאר פוריה. "זה אומר שהחופשה נגמרת באותו רגע".
לדבריו, העלות של מרבית ההנגשות היא אפסית. "למשל, אם אנחנו מגיעים למלון, יכול להיות שדפיקות על דלת החדר יפריעו לנו או יעירו אותנו. אבל להלום קרב הן עלולות להרוס את החופשה. כאן יש ערבות הדדית: הוא יגיד שהוא הלום קרב והחדרנים יתקשרו להגיד לו שהם מגיעים לנקות לו את החדר", הסביר פרופ' פוריה.
לצערנו, לא כל דבר אפשר להנגיש לכולם. לדוגמא, לא ניתן להנגיש מבצרים עתיקים מסוימים לאנשים הנעזרים בכיסאות גלגלים. יש שמורות שאליהן לא ניתן להיכנס עם כלב נחייה מכיוון שהרעש של הכלב, או הריח שלו, מבהילים את בעלי החיים הנדירים בשמורה. דוגמא יוצאת דופן היא הכותל המערבי. הדרך לכותל רצופה באבנים לא ישרות. בשביל שאדם הנעזר בכיסא גלגלים יוכל להגיע לכותל, בונים שביל עץ. זו הנגשה לא זולה, בניגוד להנגשות האחרות שצוינו בכתבה.
הקורס הנוכחי פותח בזכות אתגר של קרן רוטשילד. הם חיפשו קורסים עם אימפקט. "הייתה תחרות בין הקורסים ואנחנו זכינו בתחרות", סיפר פרופ' פוריה. "ניסיתי לחפש קורס בעולם על תיירות נגישה. באוסטרליה ובספרד חוקרים את הנושא. בטוח שמישהו מלמד אותו. מצאנו סדנאות, אבל לא קורס שלם כמו שהצעתי לפתח. מצאתי את עצמי מפתח קורס חדש לחלוטין".
לפרופ' פוריה חשוב שהסטודנטים שלו יגידו "אנשים עם צרכים ייחודיים" ולא "אנשים עם מוגבלויות". זה הופך את העניין לפחות זר לסטודנטים. הרי להרבה אנשים יש "צרכים ייחודיים".
"זה התחיל כקורס בחירה לסטודנטים בשנה ג'. לבקשת הסטודנטים, הוא עבר להיות קורס חובה בשנה א'", אומר פרופ' פוריה. "הם ציינו שהם היו רוצים שהקורס הזה ישפיע עליהם מההתחלה ולא רק משנה ג'. בנוסף, קורס בחירה מוגבל בכמות הסטודנטים. קורס חובה כולם לומדים. כיום אין סטודנט במחלקה לניהול פנאי, תיירות ומלונאות באוניברסיטת בן גוריון שקיבל תואר ולא למד את הקורס על תיירות מאפשרת".
זו השנה הרביעית שבה הקורס נלמד באוניברסיטה. כל שנה, הסטודנטים עושים פרויקט גמר. הפרויקטים מאוד מגוונים ואחד מהם, למשל, היה הנגשת צלילה לעיוורים. אחד הסטודנטים פיתח דגמים של דגים שרואים בשונית בשביל להראות לאדם עיוור כך שהאדם העיוור יודע אילו דגים נמצאים באזור.
אך ההשפעה של הקורס לא נגמרת בפרויקט הגמר. "הסטודנטים נסעו לסיור לימודי באילת. הם היו אומרים לעלות לתצפית ושאלו מתי היא נבנתה. במקום הסבירו להם שהיא נבנתה שנתיים או שלוש לפני כן", סיפר פרופ' פוריה. "הם שאלו אם אדם על כיסא גלגלים יכול לעלות לתצפית והסבירו להם שלא – אז הם סירבו לעלות לתצפית. אם אדם על כיסא גלגלים לא יכול לעלות לתצפית, גם הם לא יעלו. המדריך התקשר אליי ואמר לי: "שינית לי היום את מסלול הטיול ולימדת אותי שיעור לחיים".
לסיכום אומר פרופ' פוריה: "למי ניתנה התורה בהר סיני? בספר שמות, מופיע הפסוק הבא: "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר". מי קיבל את התורה? כולם כולל כולם. כמו שקבלת התורה הייתה זכות של כולם, גם נגישות היא הזכות של כולם".
