דו"ח מצב המדינה של מרכז טאוב מעלה כי ההוצאה של המדינה על קצבאות הנכות והסיעות גדלה ביותר משלושה מיליארד שקלים בשנת 2023 ובכשני מיליארד שקלים בשנת 2024.
מנגד, ההוצאה על קצבת הבטחה הכנסה ירדה עומדה על 1.6 מיליארד שקלים בשנת 2024 לעומת 1.7 מיליארד שנה קודם לכן ובנוסף לירידה במספר הזכאים מ-60 אלף לכ-57 אלף.
תקופת המלחמה בשנתיים האחרונות, כך לפי הדו"ח, השפיעו באופן ניכר על פעילות המוסד לביטוח לאומי ועל פעילות אגף השיקום במשרד הביטחון.
החוקרים פרופ' ג'וני גל, שביט בן פורת ויעל עובדיה מצאו גם כי העלייה החדה בהוצאה החברתית נבעה כאמור בעיקר מהוצאות הקשורות ישירות למלחמה, בעוד ההוצאה על שירותי רווחה, דיור ציבורי ומערכות טיפול ארוכות טווח הצטמצמו.
בשנת 2024 הוקצו להוצאה החברתית כ-400 מיליארד ש"ח מתקציב המדינה, גידול ריאלי של כ-38 מיליארד ש"ח לעומת השנה הקודמת. עם זאת, בניכוי ההוצאות הקשורות ישירות למלחמה עמד הגידול בפועל על כ-11 מיליארד ש"ח בלבד. ההוצאה החברתית לנפש עמדה על 40,784 ש"ח, גידול של 7%, אך ללא רכיב המלחמה לא נרשם גידול ריאלי לעומת 2023.
בשנת 2024 גדלה ההוצאה על קצבאות הביטוח הלאומי לכ-172 מיליארד ש"ח לעומת כ-140 מיליארד ש"ח בשנת 2023, בין היתר בשל מגמות דמוגרפיות ושינויי מדיניות. עיקר הגידול נבע מהוצאות הקשורות במלחמה, בהן קצבאות למשרתי מילואים ולנפגעי פעולות איבה ומענקי חרבות ברזל, שהסתכמו בכ-34 מיליארד שקלים בשנת 2024. ההוצאה על קצבאות למשרתי מילואים לבדה הגיעה לכ-26 מיליארד ש"ח.
החוקרים קבעו כי בשונה ממענקים חד-פעמיים, תגמולים שוטפים – כגון תגמולים לנפגעי פעולות איבה שנקבעו להם אחוזי נכות או תגמולים לנכי צה"ל ולמשפחות הנופלים – צפויים ללוות את מערכת הביטחון הסוציאלי לאורך זמן, ולכן כל שינוי בתוכניות האלה בעקבות המלחמה הוא בעל השפעה מתמשכת על ההוצאה של מוסדות אלו.
באשר לדיור ציבורי, הדו"ח של מרכז טאוב מצביע על ירידה חדה ומתמשכת של תחום השיכון בסדר העדיפויות התקציבי של הממשלה.
בעשור האחרון עלתה בעקביות ההוצאה על סיוע בשכר דירה, מכ-1.7 מיליארד ש"ח בשנת 2014 לכ-2.7 מיליארד ש"ח בשנת 2024. לעומת זאת, ההוצאה על הדיור הציבורי נותרה נמוכה ותנודתית, אם כי בשנים 2023–2024 ניכרת עלייה מחודשת בהוצאה בעקבות הקצאות ייעודיות לרכישת דירות חדשות.
בנוסף, בשנים 2014–2024 הצטמצם מלאי הדירות בדיור הציבורי בכ-18% – מכ-57.8 אלף דירות לכ-47.1 אלף דירות. במקביל חלה עלייה של כ-67% במספר הזכאים הממתינים לדיור ציבורי, מכ-2,600 בשנת 2014 לכ-4,300 בשנת 2023.
פער זה משתקף בין השאר בהתארכות זמן ההמתנה לדירה בכמעט שנה שלמה, משנתיים וחודש בשנת 2016 לשנתיים ו-11 חודשים בשנת 2023.
בהשוואה בין-לאומית, היקף הדיור הסוציאלי בישראל נמוך במיוחד – בישראל שיעור הדירות להשכרה במסגרת הדיור הסוציאלי עומד על כ-1.8% בלבד מכלל הדירות במשק, לעומת ממוצע של כ-7.4% במדינות ה-OECD.
פרופ' ג'וני גל, חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות הרווחה במרכז טאוב, אמר: "בשנתיים האחרונות המלחמה הטילה צל כבד על מערכות הרווחה. עכשיו הגיעה העת להתמודד לא רק עם השלכות המלחמה אלא גם עם הבעיות החברתיות היסודיות של ישראל, ובראשן עוני ואי-שוויון והמחסור החמור במשאבים וכוח אדם בשירותי הרווחה".
פרופ' אבי וייס, עורך דוח מצב המדינה 2025 ונשיא מרכז טאוב, סיכם: "מערכת הרווחה בישראל סובלת בשנים האחרונות מחולשות מבניות, והמלחמה האיצה והעמיקה תהליכי שחיקה שכבר היו קיימים. האתגר המרכזי שלה כעת הוא גיבוש מדיניות ארוכת טווח לחיזוק תשתיות הרווחה וכוח האדם המקצועי, מתוך תפיסה אסטרטגית שלפיה אלה מרכיבים יסודיים בחוסן הלאומי של החברה הישראלית".
