נטע ויזל היא יועצת ארגונית ומנחת קבוצות. היא עובדת עם חברות היי טק מובילות ברחבי העולם בתחומי פיתוח מנהלים, צוותים ומנהיגות. היא מרצה וחברת סגל באוניברסיטת החלל הבינלאומית.
נטע נשואה לאלדד ששירת כמעט שנתיים במילואים ואמא לשלושה. במקביל, נטע מתמודדת בגבורה עם פיברומיאלגיה ומחלת מנייר, הפרעה כרונית באוזן הפנימית. בשיחה עם שווים, היא מתארת את ההתמודדות ועל ההחלטה הנחושה לעוף על החיים.
נטע סוציולוגית ארגונית בהכשרתה. התזה שלה עסקה בתחום של פרואקטיביות במקום עבודה ועם השאלה: מה גורם לאנשים לצאת מהתפקיד הרשמי שלהם ולעשות שינויים?
את מקום עבודתה תקף גל של מחלת הנשיקה. "אנשים עם אופי אחר משלי היו נחים. אבל לצערי, בזמנו, לא הקשבתי לגוף שלי", היא מספרת. "במשך כמה חודשים, לא יכולתי אפילו להוציא את הזבל. כשראיתי שזה לא עובר, התחלתי ללכת לרופאים".
בסופו של דבר, הלכה נטע לרופא פרטי שאבחן אצלה פיברומיאלגיה. "קראתי באינטרנט שמחלת נשיקה יכולה להסתבך. היה כתוב בחצי משפט על פיברומיאלגיה. ידעתי בלב שיש לי את זה. היו לי את כל התסמינים. אבל לא רציתי להאמין", היא אומרת. "אז הייתה סטיגמה שנשים עם פיברומיאלגיה הם נשים עצלניות שמוותרות לעצמן. לי עוד היו דברים לעשות. רציתי להקים משפחה ולעבוד".
למרות העצות מהרופאים, נטע בחרה להיכנס להיריונות ולא לחפש אם פונדקאית. היא הרגישה שזה הדבר הנכון לה. "המשפט שמוביל אותי מאז שחליתי, בכל תחום, הוא: כנראה יהיה קשה, אבל אני בוחרת בזה", היא מבהירה.
כך גם בתחום המקצועי. נטע נוסעת בכל העולם. היא מעולם לא דחתה סדנאות כי לא הרגישה טוב. "יכול להיות שלא ישנתי טוב בלילה. הנסיעה ברכבת יכולה להיות קשה. אבל אני אכנס לחדר הסדנאות ואתחיל להתכונן. ייכנס בן אדם ואני אקבל אותו בחיוך. ייכנס עוד בן אדם והחיוך יתרחב. כשייכנס הבן אדם השלישי, אני כבר אתרגש", היא מדגישה. "אני מתרגשת מכל סדנה. כשאנשים מסתכלים עלי בעיניים נוצצות ואומרים שהם למדו דברים חדשים, אני עוד יותר שמחה. אני מנחה סדנאות כשאני לא מרגישה טוב כי אני יודעת כמה טוב אני ארגיש אחר כך".
בתקופת הקורונה, אובחנה אצל נטע גם מחלת מנייר. מדובר במחלה אוטו-אימונית שגורמת להתקפי ורטיגו קשים.
באחת הפעמים שנטע טסה לאירופה, היא חוותה התקף. "זה מאוד קשה לשבת על מדרכה בתחנת דלק באמצע שום מקום באירופה: בעיר שאת לא מכירה, במדינה שאת לא מכירה. לעשות נשימות ולחכות שהתקף המנייר ייגמר", היא נזכרת. "לדעת שרק את יכולה לעזור לעצמך כרגע ולהתפלל שההתקף ייגמר כבר. ידעתי גם באותו רגע שיהיה בסדר, שלמחרת בבוקר אני מרצה".
המנייר משפיע גם על חופשות משפחתיות. יש מקומות שנטע לא תיסע אליהם. היא חייבת להיות כל הזמן במקום יציב. היא הוציאה מהתפריט אלכוהול וקפאין לחלוטין. "אני חיה בתוך גבולות. רק כך, אפשר לחיות טוב", היא אומרת.
הקשר של נטע לעולם החלל הוא רב שנים. היא התנדבה כראש צוות בעמותת די-מארס, עמותה שהובילה סימולציות למשימות מאוישות על מאדים. העמותה אינה פעילה מאז אירועי 7 באוקטובר, אבל נטע זוכרת אותה כמקום שנתן לה הרבה כוח ותחושת משמעות. היא התנדבה שם כראש צוות מדעי ההתנהגות. בנוסף, נטע קיבלה השנה מינוי של מרצה וחברת סגל באוניברסיטת החלל הבינלאומית.
"התחום של משימות חלל הוא בעצם תחום שמדבר על איך מתמודדים בתנאי אי ודאות קיצוניים? זה קשור להמון תחומים אחרים בחיים. אחרי 7 באוקטובר, אני חושבת שלתחום של משימות חלל יש הרבה מה ללמוד מהחברה הישראלית על חוסן והתמודדות עם חוסר ודאות", היא אומרת.
בתחילת מלחמת חרבות ברזל, בעלה אלדד גויס למילואים. נטע, כמו נשים רבות אחרות, נאלצה להתמודד לבד עם ניהול משק הבית. היא מסבירה כי: "הילדים שלי עברו הכשרה איך לנהל את משק הבית איתי. לא מתוך איזו אידיאולוגיה שהם צריכים להיות עצמאיים. אלא כי לא הייתה ברירה. לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו אותי בוכה כשמאוד קשה לי. אבל אלו החיים. הם לא אידיאלים. עכשיו, הבן שלי מכין בולונז יותר טוב ממני".
