חיות מחמד מאכלסות כ-50% מבתי האב בעולם המערבי. "יש להן השפעות מרחיקות לכת", נכתב במאמר על השפעת "חיות שילוב" (companion animals) על בריאותם של אנשים. אך עבור אנשים עם מוגבלות ישנם אף יתרונות נוספים. סקרנו את הנושא עבורכם.
להחזקת בעל חיים בבית יש אמנם כמה השלכות שליליות כגון העברת מחלות, לכלוך הבית ויצירת מטרדים שונים. אך לצד אלה, ישנם יתרונות רבים: שיפורים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים, שיפור בהתפתחות החברתית, בריאות טובה יותר (שיפור תפקוד המערכת החיסונית) ובמיוחד הורדת לחץ דם אצל אנשים עם לחץ ברמה בינונית. מתברר, אגב, שגם לצפייה בדגי נוי יש השפעה דומה.
במחקרים שנערכו בקרב בני נוער עם בעיות נפשיות, שמשפחתם אימצה בעל חיים, נצפתה הפחתה בהתנהגות אנטי-חברתית ובמחקר אחר נצפתה יכולת טובה יותר להתמודדות עם אירועי חיים מלחיצים בקרב בעלי חיות מחמד.
בהקשר של התפתחות חברתית, בקרב ילדים הגדלים עם חיות מחמד ניתן לראות יתרונות רבים לעומת אלה שגדלו ללא חיות מחמד, ביניהם: תקשורת לא-מילולית טובה יותר, פופולריות גבוהה יותר, כישורים חברתיים טובים יותר ורמות גבוהות יותר של הערכה עצמית. ילדים אלה גם נוטים לשתף עם בעל החיים דברים שאינם חושפים בפני אף אחד, והם אף מסייעים להם לפתח משחקי דמיון.
כאשר מגדלים כלב, זוכים גם לתוספת פעילות גופנית וליציאות קבועות מהבית. בנוסף, חיות בעלות פרווה רכה ונעימה מספקות גירוי מגע מרגיע. הילד המתפתח גם זוכה לראות את חיית המחמד ננזפת על התנהגות לא-נאותה, אך בו בזמן ממשיכים לאהוב אותה ומסיק מכך על עצמו.
באופן ספציפי לילדים עם אוטיזם ומשפחותיהם – מחקר שנערך באנגליה על עמותה שסיפקה כלב כחיית שילוב למשפחות שלא היו זכאיות לכלב שירות, מצא שהיה שיפור במצב הרוח של הילד/ה והפחתה בהתנהגויות הקשורות לחרדה.
המשפחות שמו לב להתחזקות הקשר בין הילד/ה לכלב כבר בחודש הראשון. החיים בבית נעשו רגועים יותר, על אף שלחלק מהמשפחות הטיפול בכלב היווה אתגר (למשפחות אלה ניתן סיוע מהעמותה).
מחקר שנערך בסין על אנשים עם מוגבלות פיזית הראה שאוכלוסייה זו סובלת מבדידות ומהדרה חברתית ותעסוקתית עקב המוגבלות ולמערכת היחסים של אנשים אלה עם חיית המחמד הייתה השפעה חיובית על מצבם הפיזי, הנפשי והחברתי.
יתרה מכך, על אף הקשיים שנבעו מהעומס הכלכלי, ההתמודדות הנפשית עם אובדן החיה והקשיים המעשיים שבטיפול בה, היתרונות היו משמעותיים יותר.
בתחום הנפשי נעשו מחקרים שהראו שיפור באיכות החיים ועלייה במוטיבציה בקרב אנשים עם סכיזופרניה, דיכאון, חרדה, ADHD ומוגבלות התפתחותית. בחלקו קשור שיפור זה לכך שהאינטראקציה שיוצרים עם החיה מסיחה את דעתם של המתמודדים ממחשבות שליליות על עצמם והם נהיים מעורבים יותר בסביבתם באופנים בלתי-מאיימים. ליטוף והחזקת בעלי חיים, כך צוין במאמר, הן פעולות המעודדות רגיעה וממתנות תהליכים פיזיולוגיים בגוף.
ליה, בת 20, סובלת מדיכאון ומחרדות מגיל צעיר מאוד ומגדלת חתולה וחתול. "את מודולו, החתולה, הבאנו כשהייתי בת 12. זו הייתה תקופה קשה מאוד שבה סבלתי מדיכאון", מספרת ליה לשווים. "אבחנו אותי בגיל 11 אבל זה התחיל לפני כן. פתאום הייתה לי אחריות על יצור קטן. הייתי מוקסמת מזה שהיא יצור חי".
"הייתי צריכה לנקות את ארגז החול ולהאכיל אותה וזה דרש כוחות, אבל ההורים עזרו לי", היא המשיכה לספר. "מודולו דאגה לי ובאה לשבת לי על החזה כשהייתי בחרדה. הייתי מתאימה את קצב הנשימות שלי לשלה. זה משהו מאוד מרגיע וזה עוזר לי להתמודד עם הקושי. הייתה תקופה שבה לא היו לי חברים והערך העצמי שלי היה ירוד, והיא עזרה לי להפיג את הבדידות וגרמה לי להרגיש שיש לי ערך".
לדבריה, "לחיות עם בעל חיים זו חוויה מאוד מקרקעת – להיות כאן ועכשיו ולא במחשבות המטרידות. מודולו ממש הצילה לי את החיים".
גיא, בן 16, מאובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד בינוני מגיל שלוש. כשהיה בן חמש נפטר הכלב של המשפחה ורק כשהיה בן 11, החליטו הוריו לאמץ כלב חדש. "רצינו לעשות את זה בצורה נכונה, אז חקרנו את הנושא והגענו לעמותה 'כלבים שעושים טוב'", סיפר אביו, יוסי, לשווים. "העמותה התאימה לנו את לונה, כלבה גדולה ורגועה מאוד. זו הייתה אהבה ממבט ראשון".
האב יוסי סיפר כי ההשפעה של הכלבה לונה על גיא הייתה מאוד מהירה וטובה. "היא מרגיעה אותו כשהוא באי שקט ומאפשרת לו להישען עליה ולמעוך אותה. הקשר איתה עזר לו להביע רגשות ולהבין רגשות של אחרים. אם משהו שהוא עושה לא נעים לה היא תזוז או תתנער, אז הוא למד להבין את הצרכים שלה. הוא גם דואג שיהיה ללונה אוכל ושיוציאו אותה, אפילו שזו לא האחריות שלו. הוא גם דואג כשמישהו חולה או לא מרגיש טוב. הוא נפתח מאוד לסביבה בזכות האימוץ של לונה", הוא סיפר.
"כלבים שעושים טוב" היא זכיינית של העמותה הבריטית שהוזכרה לעיל וחבריה הופיעו בתוכנית "מישהו לגור איתו" של בתאגיד השידור הציבורי כאן 11. היא פועלת זה כעשור. אלה בן-נון, מייסדת שותפה ומנהלת העמותה, אמרה לשווים כי לפני שבעה באוקטובר, עיקר העבודה הייתה עם משפחות עם צרכים מיוחדים, בדגש על ילדים על הרצף האוטיסטי אבל לא רק.
"העבודה שלנו מבוססת על ממצאים מהאקדמיה. יש לנו מתודולוגיה מאוד מובנית. עובדים אצלנו אנשי מקצועות פרא-רפואיים שהם גם כלבנים – עובדות סוציאליות ומרפאות בעיסוק", הדגישה בן-נון.
"מה שקורה בפועל הוא שמגיעה כל המשפחה למפגש ראשוני – 'אינטייק', על מנת שהצוות יוכל להעריך האם מתאים להם לגדל כלב ואם כן, איזה מין כלב", היא הסבירה בשיחה עם שווים. "הרבה פעמים הבעיה היא ההורים דווקא, ואנחנו לא לוקחים כל משפחה. יש לנו מחויבות לדאוג גם לטובת הכלב, לא רק לטובת הילד או המבוגר עם מוגבלות".
לשם קבלת כלב שירות, נדרשים כ-150 אלף שקלים. אין לכך סבסוד פרט לעיוורים ולחיילים עם הפרעה פוסט-טראומטית. להבדיל, כלב שילוב עולה 12-10 אלף שקלים והעמותה מקבלת את הכלבים מעמותות שאוספות כלבים ללא בית ומספקות פרטים מדויקים עליהם.
"לכל אדם יש צרכים אחרים, ולכן אנחנו מדייקים את התהליך בהתאם. אגב, בסופו של דבר הכלב עוזר לכל בני הבית, לא רק לאדם עם המוגבלות", אמרה אלה. "התהליך אורך כארבעה עד שישה חודשים".
בשנים האחרונות החלה עבודה עם חתולים, כולל מחקרים אקדמיים, לדברי אלה, אבל התהליך אורך זמן וטרם הגיע לישראל. "הדבר החשוב הוא שהמשפחה תבוא מבושלת לתהליך והיא צריכה להבין את המורכבויות – זה כמו עוד ילד בבית, עם צרכים משלו. זו אחריות. חשוב גם לעשות את התהליך עם איש מקצוע, לא לבד. היתרון בעמותה שלנו הוא שאלה אנשי מקצוע משני העולמות – טיפולי וכלבני", סיכמה אלה.
קישור לאתר העמותה: טיפול בילדים על הספקטרום בעזרת כלבנות טיפולית | כלבים שעושים טוב
