ועדת הבריאות אישרה היום לקריאה ראשונה הוספה לסל הבריאות, זכאות לכיסאות גלגלים ממונעים הניתנים לשליטה מרחוק – גם למי שאינם יכולים להפעילם בעצמם.
יו"ר הוועדה ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) הדגישה כי "עם כניסתי לתפקיד, הנחיתי לקבוע סדרת דיונים מהירה כדי לקדם את החוק הזה ולממש אותו. אנחנו עוסקים כאן בחובה מוסרית של החברה הישראלית כלפי אזרחיה. היכולת לנוע באופן עצמאי היא תנאי בסיסי לחיים של כבוד, להשתלבות בקהילה ולחירות אישית. האחריות שלנו כנבחרי ציבור היא להבטיח שהזכות הזו תמומש עבור כל מי שזקוק לה. בחנו את הנתונים, והעלויות של המהלך הזה ברמה הלאומית הן בהחלט סבירות וניתנות לניהול במסגרת תקציב המדינה".
יוזם החוק, ח"כ אבי מעוז (נעם), הסביר כי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, קובע את השירותים הרפואיים שלהם זכאי כל תושב במסגרת סל שירותי הבריאות. כיום, נקבעת זכאות לכיסאות ממונעים, אך נוהל קריטריונים לאישור מכשירי שיקום וניידות מטעם משרד הבריאות, מגביל את הזכאות כאמור למי שיש לו יכולת קוגניטיבית, קואורדינטיבית ורפואית להפעיל את הכיסא הממונע בעצמו בבטיחות.
לדבריו, רבים מהרתוקים לכיסאות גלגלים מתמודדים עם נכויות מורכבות ולעיתים אף מחובר למכשירי הנשמה ובמצב סיעודי והם אינם יכולים להתנייד באופן עצמאי ונזקקים לסיוע מהוריהם או מאחרים כדי להתנייד עם הכיסא, מה שעלול ליצור מעמסה פיזית משמעותית בעקבות הקושי להניע את הכיסא.
מעוז הדגיש כי מסיבות תקציביות, הוא מגביל את התוספת לזכאות לילדים נכים בגילאי 18-12.
צחי קלר, מנהל מינהל אגף השיקום במשרד הבריאות, הסביר בדיון הקודם כי בעבר, התבחינים לזכאות הייתה למי ששולט בכיסא בעצמו והוא מיועד לבית וסביבתו הקרובה, בשטחים עבירים וללא שיפועים חדים.
ברוב המדינות כיסא ממונע מאושר למי שלא מסוגל להניע כיסא גלגלים ידני במסגרת הבית ובכל העולם מימון ציבורי ניתן רק לאנשים עם מוגבלות המסוגלים להפעיל את הכיסא באופן עצמאי.
תמר גלפנד, יו"ר הפורום לצרכים מיוחדים, הסבירה כי הכיסאות הממונעים בטוחים יותר לבלימה מכיסא ידני, לא פוגעים בבריאות המסיע, ומתמודדים היטב עם שיפועים חדים. ד"ר ירון סחר, מנהל אגף השיקום במשרד הבריאות, ביקש לערוך עבודת-מטה בת מספר חודשים בנושאי בטיחות הכיסאות, כיוון שמדובר בציוד גדול וכבד, הדרכה למפעיל כיוון שהוא משתנה מאדם לאדם, אמינות המוצר ותיקונים נדרשים.
אילן שי, ממונה ייעוץ משפטי במשרד החינוך, הביע הסתייגות מהפעלת הכיסא במוסדות חינוכיים, בגלל התחלופה המהירה של המסיעים, כצוות חינוכי, מטפלים ובני ובנות שרות. בנוסף, מוסד חינוכי הוא בדרך כלל צפוף ומעברים צרים וחדים, וחשש מהעיכוב בזיהוי סכנה ע"י המלווה מאשר ע"י התלמיד היושב בכיסא גלגלים.
אלי נעה גוטליב, נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר, הוסיפה כי מדובר ב-11 מיליון שקלים בבסיס התקציב, ובנוסף 34.6 מיליוני שקלים הוצאה חד-פעמית. סון הר מלך ומעוז הבטיחו כי ידאגו למקור תקציבי כזה, שלא ייגרע מתקציב משרד הבריאות לנושאים אחרים.
נציגי קופות החולים הציגו מורכבות בהתאמה לגילאי הנוסע, התאמה נדרשת להפעלה ידנית למכשיר שתוכנן לפעול עצמאית, ההכרח בבטיחות מירבית ובהכשרת מפעילים לכיסאות, והצורך בהיערכות כוח-אדם והכשרת אנשי מקצוע נוספים בקופות – לטיפול ובתיקון כיסאות ממונעים.
