מיזם הקשב"ה הוא מיזם שהוקם לקידום שילוב והנגשה. מי שיזם אותו היה ניר זיו פייטלוביץ', עובד סוציאלי במקצועו, בעקבות הצורך שראה בשטח. בריאיון לשווים מתאר ניר את המיזם יחד עם דוד קלינצ'ב, אחד השותפים והמקימים של בר הזאלמה שקיבל את תו ההקשב"ה ויפה, שיצאה לבלות עם אחיה שמתמודד עם אוטיזם באותו בר.
מטרת המיזם היא להנגיש לאנשים עם מוגבלות שקופה מקומות כדי שיוכלו לצרוך בהם שירותים ופעילויות פנאי כמו כל אחד אחר.
ניר הוא עובד סוציאלי. יש לו תואר ראשון מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני מאוניברסיטת מקגיל שבקנדה. הוא למד את התחום של שינוי חברתי ולצורך הוא נחשף לראשונה כאשר עבד במועדונית לאנשים עם אוטיזם.
"אחד האירועים שהיוו טריגר להקמת המיזם קרה כאשר אחת הרכזות רצתה לקחת חמישה חניכים לבאולינג. היא תיאמה את הביקור מראש. אבל, כאשר הקבוצה הגיעה, מנהל הבאולינג ביקש מהם ללכת כי הם יבריחו לקוחות", סיפר ניר לשווים.
הוא סיפר גם כי "הרכזת עברה בין המבלים ושאלה אותם אם יפריע להם שייכנסו מבלים עם אוטיזם. לאף אחד זה לא הפריע. אז היא נכנסה איתם. כעבור עשרים דקות, הם יצאו כי היא ראתה שהמוזיקה החזקה והאורות החזקים מציפים אותם. הם פשוט סבלו מכל רגע. כך, חוויה שהייתה אמורה להיות משמחת ומהנה הפכה להיות חוויה של השפלה, הצפה וחרדה".
מיזם הקשב"ה הוקם לאחר סקר שוק נרחב. בהתחלה, סייע המיזם רק לאנשים עם אוטיזם. אחר כך, התרחב הסיוע לאנשים עם אתגרים שקופים נוספים כגון פוסט טראומה, אפילפסיה, והפרעות נפשיות. ניר אומר כי: "חשוב לי להבהיר שמדובר באתגרים שקופים ולא במוגבלויות שקופות כי לא מעניין אותי מה האבחנה של הבן אדם. מעניין אותי עם מה הוא מתמודד ביום יום. הרבה מהאתגרים, כמו אורות בוהקים או מוסיקה רועשת, חופפים".
דוד מוסיף כי "אנחנו אף פעם לא יודעים מי צריך את ההנגשה. יכול להיות שלי הוא נראה לגמרי בסדר. הוא חתיך, שרירי, ומרשים. אבל, ברקע, יש לו משהו".
ניר מעביר מספר הדרכות בבית עסק יחד עם עו"ס אריאנה דוקרקר בקר, מייסדת בשביל הנגישות ומורשית לנגישות השירות. בסופו של תהליך, בית העסק מקבל את תו ההקשב"ה, שמבוסס על עמידה במספר קריטריונים ביניהם כמה שעות שקטות בשבוע במידת האפשר, תפריט מונגש, ערכה מקצועית לוויסות חושי, ויסות חרדה ויחס אנושי.
דוד מבר הזאלמה מסביר מהי אותה ערכה לויסות חושי ווויסות חרדה: "זו היא קופסא שמיועדת לאוטיסטים בתפקוד גבוה. לפעמים, כשהם מגיעים למקום חדש, הם נלחצים. אז אנחנו נותנים להם משהו לעשות עם הידיים שחוזר על עצמו. בקופסא יש גם אטמי אוזניים".
ניר מסביר שתו ההקשב"ה מהווה הזדמנות עסקית חשובה לבעלי עסקים. "הם יכולים למשוך אליהם לקוחות רבים, שאחרת לא היו מגיעים. כך שיש לקבלת התו גם פן חברתי וגם פן כלכלי", הוא הבהיר.
יפה יצאה לבר עם אחיה, צעיר בשנות ה-20 לחייו עם אוטיזם. "אחי מספיק בוגר כדי לרצות לצאת לשתות בירה, אבל לא תמיד זה אפשרי", היא אמרה לשווים. "כששמעתי שהבר בבאר שבע קיבל את התו, הלכתי איתו לשם וזו הייתה הפעם הראשונה שיצאנו לבירה ביחד".
הבילוי היה עבורם חוויה מרוממת נפש. הנגישות בבר הראתה להם שיש דברים שאפשר לעשות, אם מספיק רוצים. "גם בקטעים שהיה לאחי יותר קשה, הם ידעו להכיל אותו. הם הגיבו בגובה העיניים", היא סיפרה וניר הוסיף כי: "גם יפה וגם אמא שלה הודו לי. זה היה ממש סיפור משפחתי".
דוד מספר כי המהלך יצא לדרך אחרי סדנאות שעשה יחד עם בית הלוחם. "הבנו שזה הדבר הנכון. יש אוכלוסיות שבאמת צריכות את זה. בימי ראשון למשל, המוזיקה שקטה יותר ויש יותר אורות. ביום הזה, הרבה פוסט טראומטתיים ואוטיסטים בתפקוד גבוה מגיעים. חשוב לי להבהיר שגם אם יגיעו בימים אחרים, הם יקבלו את כל ההנגשות", הוא הדגיש.
יפה עובדת כמדריכה בהוסטל לאנשים עם אוטיזם. בעקבות החוויה המדהימה, היא יצאה עם חלק מהחניכים שלה לבית קפה בשם או לה לה בבאר שבע. "חלק מהחניכים לא ורבליים. בזכות זה שהיה תפריט עם תמונות, הם בחרו בעצמם מה הם רוצים לאכול", היא סיפרה. "בדרך כלל, אנחנו בוחרים להם משהו גנרי. הפעם, הם יכלו לבחור. זה היה מאד משמעותי. אני רוצה לומר לניר תודה על זה שהוא נתן לנו חוויות לחיים. אחרת, לא היינו מגיעים למרחב הציבורי. לא היינו יודעים כמה אפשר".
הפעילות של מיזם ההקשב"ה החל לפעול באזור הדרום במסגרת רשת המיזמים של עמותת ארץ עיר. השאיפה כעת היא להתרחב לאזור המרכז ולהנגיש כמה שיותר עסקים.
