הטורניר השני של ליגת שווים בכדורגל טוטו העונה יחל מחר (שישי), שאליו יגיעו קבוצות הליגה שכוללות שחקנים עם ובלי מוגבלויות. "אני ממש מתרגש לקראת הטורניר", מספר לשווים אביב פדרמן (28), שוער ועוזר מאמן בקבוצת "שווים" מכבי נתניה. הטורניר ייערך בספורטק בבאר שבע.
פדרמן, שמתמודד עם פוסט טראומה ונמצא על הרצף האוטיסטי, נמצא במועדון כבר שמונה שנים מתוכם שש שנים כשוער. הוא מעיד שהמשחקים וההרגשה של להיות חלק מקבוצה עוזרת לו מאוד ביום יום.
"יש לי הרבה חברים שפגשתי במסגרת הקבוצה והם כל הזמן מחפשים להיות איתי וזה מאוד כיף", מספר פדרמן שמשמש לעיתים גם כעוזר מאמן.
לדבריו, מעבר לעובדה שהאימונים והתחרויות עזרו לו בפן החברתי, המקום גם סיפק לו מפלט בשעות קשות. "כל פעם שהייתי עצבני או במצוקה, הלכתי לשם וזה עזר לי מאוד לפרוק את הכול", הוא הבהיר.
הליגה היא מיזם מרגש של ההתאחדות הישראלית לספורט נכים והטוטו, בניהול ספיישל אולימפיקס ובשיתוף ההתאחדות לכדורגל כאשר בכל עונה יש שלושה טורנירים, שאליו מגיעות 10 קבוצות הליגה שכוללות כאמור שחקנים עם ובלי מוגבלויות.
דרמן מעיד שמה שחשוב הוא לא הניצחון אלא המשחק והאחדות של כולם ביחד. "אני משחק במכבי נתניה ומבחינתי מכבי תל אביב והפועל תל אביב, הם אותו דבר כמוני. אני מחשיב את כולנו כמו נבחרת ישראל שלובשים כחול לבן. אנחנו נהנים בכל אימון וטורניר, כל פעם מחדש", הוא מספר לשווים.
פדרמן לא הגיע במקרה לתחום הכדורגל והלך בעקבות אביו. "אבא שלי גם עסק בכדורגל במחלקות הנוער ותמיד רציתי לעבוד במה שהוא עובד. זה שאני חלק מקבוצה, זו הגשמת חלום", הוא מסביר.
כאמור, הקבוצות בליגת שווים בכדורגל טוטו מורכבות משחקנים עם וללא מוגבלות כשהמטרה היא לאפשר לכולם להנות מתחום הכדורגל. "השחקנים תמיד מחפשים את ה'שווים', גם אם אין להם את היכולות הכי טובות וגם אם לא בדיוק יצליחו לשחק כמו שצריך. זה נותן לכולם להבין שהם יכולים להרגיש בנוח ושכולם יהיו איתם לא משנה מה", אומר פדרמן.
מעבר להיותו שוער של הקבוצה, פדרמן מלווה גם שוערים נוספים ונותן להם מניסיונו. "לכוון אותם ולתת להם את התחושה שיש מי שאיתם, זה עושה אותי מאוד מאושר", הוא מדגיש.
אחד המשחקים הזכורים ביותר לפדרמן, היה דווקא משחק שבו ניסה לתפוס את הכדור מספר פעמים ולא הצליח. "אני זוכר שלקחתי את זה קשה", שחזר פדרמן. "כל הזמן הכדור היה עולה למעלה ולא הייתי מצליח לקלוט אותו. מי שעזר לי באותו זמן היו החברים לקבוצה שכל הזמן עודדו אותו וגרמו לי להבין שזה לא נורא. וככה כולם צריכים לעשות. לא משנה אם הולך במשחק, אם מנצחים או מפסידים. העיקר שכולם ביחד נהנים".
