ביום שלישי האחרון הודיעה חברת XTL-Biopharmacuiticals, חברה ישראלית שנסחרת בנאסד"ק, שחתמה על הסכם מחייב לרכישת 85% מחברת Neuro-Nos. Neuro-NOS היא חברה המפתחת טיפולים להפרעות נוירו-התפתחותיות ונוירו-דגנרטיביות. החברה מתכננת להתחיל השנה בניסויים קליניים בבני אדם לבדיקת טיפולים לאוטיזם. השווי המוערך של העסקה עומד על כ-100 מיליון שקלים.
בחברה מכהנים גם שני זוכי פרס נובל בכימיה – פרופ' דן שכטמן מהטכניון ופרופ' רוגר קורנברג מאוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה – בתפקיד חברים בוועדה המדעית העליונה של החברה.
Neuro-NOS מתמחה ביצירת טיפולים המבוססים על מולקולות החוצות את מחסום הדם-מוח (מחסום סלקטיבי המאפשר מעבר של חומרים ותאים בין מערכת הדם לבין המוח) על מנת לווסת את הרמות של חד-תחמוצת החנקן (NO). המחקר שערכה הראה שוויסות רמות ה-NO במוח חיוני לשם תפקודו התקין.
במבדקים טרום-קליניים שביצעה, גילתה Neuro-NOS שישנן רמות גבוהות של NO במוחם של ילדים עם אוטיזם ואצל מבוגרים עם מחלות מוח כגון אלצהיימר וסרטן המוח. במחקרים שביצעו עד כה בבעלי חיים, מצאו שכאשר הפחיתו את ייצור ה-NO, נעלמו תופעות דומות לאלה שנצפות אצל אנשים עם אוטיזם. אותן תוצאות התקבלו כאשר בדקו זאת בתאי גזע אנושיים.
תוצאות הניסויים שערכה החברה בבעלי חיים ובתאים אנושיים הראו קישוריות טובה יותר בין תאי המוח, ירידה באיתות חריג כתוצאה מעודף NO במוח, הפחתה בהתנהגות חרדתית אצל עכברים (הדמיה להתנהגויות חרדתיות בקרב בני אדם), הגברת התנהגות חברתית והגברת זיהוי עצמים חדשים (מעיד על יכולת זיכרון ועל התנהגות חוקרת).
פרופ' הייתם עמל, חוקר באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד ומדען ראשי של שתי החברות שהקים באוניברסיטה העברית בירושלים – Point Six Bio ו-Neuro-NOS ופרופסור אורח בפקולטה לרפואה של הרווארד, סיפר בשיחה עם שווים על פעילות החברה.
"החברה הראשונה בדרך לניסויים קליניים בארה"ב לשיטת אבחון מבוססת AI, שעושה שימוש בבדיקת דם לצורך השוואה של אלפי חלבונים על מנת לקבוע בדיוק של 90% האם לנבדק יש אוטיזם (ההשוואה היא בין החלבונים של הנבדק לבין מאגר נתונים שהוזנו ל-AI מנבדקים עם ובלי אוטיזם)", הוא אמר. בשלב ראשון תתאים בדיקה זו לגילים שנתיים עד עשר ובהמשך גם לגיל צעיר יותר.
פרופ' עמל למד תואר ראשון ברוקחות, תואר שני בפרמקולוגיה ודוקטורט בהנדסה כימית. את הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת MIT, ושם נולד הרעיון לבדוק את הקשר בין תחמוצת החנקן לבין אוטיזם.
"זה התחיל לפני עשור כשהייתי ב-MIT. עשיתי פוסט-דוקטורט במעבדה שחקרה NO ועלה לי הרעיון לחקור את הכיוון הזה – איך זה קשור לאוטיזם. בשנת 2023 פרסמנו מאמר שמדורג בין חמשת האחוזים של המאמרים המצוטטים ביותר בעולם (מדד לחשיבות המאמר, נ.א.)", סיפר פרופ' עמל לשווים.
"אני הייתי המדען הראשון ששאל על הקשר הזה. הייתה אז היפותזה שיש באוטיזם חוסר איזון של סידן, וזה קשור גם לייצור של NO", הוא המשיך.
בפשטות, סידן הוא מרכיב חיוני בפעולתם של נוירונים במוח. הוא ה"מתג" שמפעיל את תהליך יצירת ה-NO. ה-NO עצמו הוא נוירוטרנסמיטר, או מוליך עצבי, שקשור בתהליכי למידה וזיכרון, ויסות זרימת דם מוחית תיאום בין רשתות עצביות ועוד. עודף NO מוגדר כרעיל, ועלול לגרום לשבץ מוחי, לניוון עצבי ולפגיעות מוחיות.
"לפני שלוש שנים הגיע אליי אמיר אבניאל, שהקים את חברת Beyond Air, בעקבות כתבת 40/40 שהופעתי בה בדה מרקר בשנת 2021. לפני שנה וחצי הקמנו את Neuro-Nos כחברת בת של Beyond Air ואמיר מכהן כמנכ"ל שלה", אמר פרופ' עמל. "בזכות ההתמקדות בטיפול בסינדרום נדיר שמופיע אצל הרבה אנשים עם אוטיזם – Phelan-McDermid – הצלחנו לקבל הקלות מה-FDA ולזרז תהליכים".
החתימה על הסכם מחייב לרכישת Neuro-Nos בידי XTL-Biopharmacuiticals מעידה על מידת ההיתכנות להצלחת החברה. "הנפקה בנאסד"ק תיתן דחיפה משמעותית לתהליך – זה מדד כלכלי חשוב מאוד", אמר פרופ' עמל.
שאלנו את פרופ' עמל כמה זמן ייקח להערכתו עד שהטיפול יהפוך למסחרי, בהנחה שלא יהיו תקלות בלתי צפויות בדרך: "מבחני רעילות אורכים כשנה וחצי. אחר כך מגיע השלב הראשון בניסוי הקליני. אני מעריך שבין ארבע לחמש שנים".
תהינו לגבי הסיכון הקרדיולוגי שעלול ליצור הטיפול, תחת השם הזמני מינדרא, לאור העובדה ש-NO גורם להרפיית כלי דם, וירידת הרמה שלו בגוף עלולה לגרום לבעיות לב, ותשובתו של פרופ' עמל הייתה שהתרופה משפיעה רק על ה-NO במוח. "לא ראינו שום תופעות לוואי עד עכשיו", הוא הוסיף.
רצינו לדעת לאן מועדות פניו של פרופ' עמל: "אנחנו עובדים גם על תרופות לגליו-בלסטומה ולנוירו-בלסטומה – סוגי סרטן מוח, על אלצהיימר ועל השפעת זיהום אויר על אוטיזם". למחקר האחרון, אגב, קיבלה החברה מענק אמריקני בסך 17 מיליון דולר.
