שירלי פנקר אברהם וארז אברהם הם זוג נשוי. הוא חירש והיא כבדת שמיעה. יחד, הם הקימו את "סימן ש" – בית הספר ללימוד שפת הסימנים הישראלית. בשיחה עם שווים, הם מספרים על האהבה שלהם זה לזו ועל האהבה המשותפת שלהם לשפת הסימנים.
ארז בן 34. הוא גר בתל אביב כל חייו. "נולדתי למשפחה שומעת. ההורים שלי שומעים. גם אחותי הגדולה שומעת. אבל, בשבילי, שפת הסימנים היא שפת אם לכל דבר ועניין", הוא מספר. "אני מסמן כל החיים. מאד התרגשתי כשלאחרונה, עברה בקריאה טרומית הצעת החוק להכיר בשפת הסימנים כשפה רשמית. זו שפה לכל דבר ועניין, כמו אמהרית ורוסית".
שירלי בת 26. היא נולדה וגדלה בירוחם. גם שירלי באה ממשפחה שומעת. בגיל 18, היא הלכה לעשות שירות לאומי בבית ספר לחירשים. "זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אנשים צעירים עם מכשירי שמיעה כמוני. החוויה הייתה מעצימה. ראיתי אנשים מסמנים. שאלתי אותם מה כל סימן אומר. תוך חודשיים, שלטתי בשפה", היא אומרת.
שירלי וארז הכירו כשהדריכו באותה עמותה לכבדי שמיעה וחירשים, הוא בתל אביב והיא בבאר שבע. הם נפגשו מדי פעם, אבל שניהם לא ראו את הפוטנציאל הרומנטי במערכת היחסים.
כל זה השתנה כשחברה של שירלי התחתנה עם חבר של ארז. "היא התחילה איתי. היא נתנה לי צ'פחה על הכתף ורקדנו", אומר ארז. "אני עשיתי את הצעד הראשון, אבל הוא המשיך. הוא הזמין אותי לדייט. משם, כל השאר היסטוריה".
עד אז, ארז יצא עם חירשות מהקהילה שהוא חלק ממנה. "הרבה זוגות בקהילת החירשים הם מתוך הקהילה. יצאתי עם נשים שהכרתי קודם. עם שירלי זה היה אחרת. למדתי להכיר אותה במהלך הדייטים. הכרתי את ההורים שלה", מסביר ארז.
עד שהכירה את ארז, שירלי יצאה עם "שומעים". "לצאת עם חירש היה שינוי מרענן. לא הייתי צריכה להיות עם המכשירים שלי כל הזמן ולהתאמץ לקרוא שפתיים. יכולנו לתקשר בשפת הסימנים", היא משתפת.
ארז למד להיות טכנאי סלולר ומחשבים. שירלי למדה תרגום לשפת הסימנים ועבדה כמתורגמנית. שנה לתוך הקשר, הם נישאו ושירלי עברה לתל אביב.
לפני שלוש שנים, הם הקימו את "סימן ש" – בית הספר ללימוד שפת הסימנים הישראלית. הם מעבירים ביחד קורסים וסדנאות ללימוד שפת הסימנים לצד הרצאות על סיפורם האישי. "קראנו לעסק 'סימן ש' עם שלוש נקודות בשביל שכל אחד ישלים את המשפט כמו שהוא רוצה", אומרת שירלי.
ארז ושירלי מעבירים גם סדנאות פרונטליות וגם סדנאות דרך הזום. "הייתי מעדיף שכל הסדנאות יהיו פרונטליות. אבל, בזום, מגיעים גם אנשים מהפריפריה. אישה מאילת אמרה לנו פעם: 'איזה כיף שאני יכולה פשוט לפתוח את המחשב וללמוד'", תיאר ארז.
הקורסים מתקיימים בקבוצות יחסית קטנות. חשוב לארז ושירלי לוודא שכולם יבינו את החומר הנלמד. ברגע שנסגרת ההרשמה, הם פותחים את ההרשמה לקורס הבא. חשוב להם להביא את שפת הסימנים הישראלית לכולם, גם לאנשים שזה לא הסתדר להם בעבר וגם לאנשים שקורסים פרונטליים היו רחוקים מביתם.
"הרבה פעמים, אני מרגיש שהחברה מגבילה אותי. כשאני קורא שפתיים, אני מתאמץ. אין לי בעיה להתאמץ. כשאנשים אחרים מסמנים, אני רואה שגם הם מתאמצים בשבילי. תקשורת, מבחינתי, היא לשני הצדדים", אומר ארז בהתרגשות.
"למדתי הוראת שפת הסימנים. למדתי איך ללמד ומה לעשות. ברור שאנחנו לומדים עם הזמן. שפת הסימנים היא שפה לכל דבר ועניין, עם דקדוק ותחביר משלה. חשוב מאד לא רק לדעת אותה, אלא גם לדעת ללמד. לא כל מי שיודע שפת סימנים יודע ללמד, בדיוק כמו כל שפה אחרת", מוסיפה שירלי.
השניים מתחזקים גם חשבונות פעילים מאוד ברשתות החברתיות. לעיתים, שניהם מופתעים מכות התגובות. אחד הסרטונים שלהם הגיע לחשיפה של 800 אלף איש.
לעבוד עם בן או בת זוג עשוי להיות מאתגר. אך ארז ושירלי מתארים את החוויה כחיובית מאוד. גם פה, הם שמים גבולות. כשהם יוצאים לדייט, לא מדברים על עבודה. יש זמן שמיועד לכל דבר ומשתדלים לשמור עליו. לדעת שניהם, כשאדם עושה את מה שהוא אוהב ומאמין בו, אין לו מעצורים. הם עובדים מכל הלב וזה משתלם. האותנטיות מנצחת.
להזמנת סדנאות, קורסים והרצאות, ניתן ליצור קשר עם שירלי וארז במייל: Siman.shee@gmail.com
