כאשר 1.7 מיליון ישראלים חיים עם מוגבלות, חדשנות כבר לא יכולה להיות ניסיונית בלבד – אירוע האקוטיזם 2026, שנערך החודש בתל אביב, הציב מראה ברורה מול עולם הטכנולוגיה.
אחרי שישה האקתונים, האירוע של השנה סימן קפיצת מדרגה עם פעילות מתמשכת כסנדבוקס לאומי לחדשנות יישומית בתחומי תעסוקה, טיפול, נגישות ומוכנות אנושית. כזה שמחבר בין אנשים עם אוטיזם ומוגבלויות שקופות, משפחות, אנשי טיפול, חוקרים, יזמים ותעשייה גדולה ובוחן פתרונות לפני שהם יוצאים לשוק, לא אחרי.
הצורך ברור – מוגבלויות שקופות משפיעות על שוק העבודה, מערכת הבריאות, החינוך והטכנולוגיה, והפער בין הצורך האנושי לבין הכלים הקיימים עדיין גדול. ההאקוטיזם מבקש לצמצם את הפער הזה דרך מחקר, מדידה והטמעה בפועל. אחד הסימנים הבולטים לשינוי השנה היה הצטרפותה של התעשייה האווירית. לא כשותפה סמלית, אלא כגורם מעורב לאורך כל ההאקתון, עם מנטורים, שופטים וקו תפיסתי ברור שמחבר בין אימפקט לערך עסקי. זהו מעבר משיח של אחריות חברתית לשיח של הון אנושי, חדשנות ארגונית ויכולת הטמעה בקנה מידה רחב. לא פילנתרופיה, אלא החלטה כלכלית חכמה.
בנוסף, חברות כמו Bright Data, Wix ו-Base44 סיפקו כלים וקרדיטים שאפשרו ליזמים להפוך רעיונות למוצרי MVP מבוססי דאטה. עיריית תל אביב-יפו וטיפולי הצטרפו השנה לראשונה לפעילות באופן פעיל, בדגש על פתרונות עם פוטנציאל יישום לקהל הרחב. שותפים ותיקים, בהם בנק הפועלים, המכללה למינהל, קבוצת לוצאטו וההסתדרות, הרחיבו גם הם את המעורבות.
אחד הרגעים המשמעותיים בגמר היה ההכרזה על הקמת מכון מחקר משותף עם המכללה למינהל וההסתדרות, שיתמקד בתעסוקה ובהכנה לקראתה. תחום שמשפיע לא רק על הכנסה, אלא על זהות, שייכות ויכולת לקחת חלק פעיל בחברה. רימון טובין, מייסד ומנכ"ל ההאקוטיזם, תיאר זאת כסגירת מעגל: חיבור בין אקדמיה, מחקר, שטח, תעשייה וטכנולוגיה, חלום שמלווה אותו מאז הקמת הארגון.
בהאקתון עצמו השתתפו 25 מיזמים, חלקם בהובלת אנשים עם אוטיזם או מוגבלות בעצמם, לצד הורים, אנשי טיפול, מהנדסים ואנשי דאטה ו-AI. אם לשני ילדים עיוורים, יזמים משדרות, שני אחים שהקימו סטארטאפ מתוך צורך אישי בתחום התעסוקה, צוות דוקטורים מהטכניון וסטודנטית יפנית אחת הלומדת בישראל, כולם נפגשו סביב אותה שאלה: איך הופכים צורך אנושי לפתרון שעובד.
הזכייה האישית ביותר השנה הייתה של יובל טובין, בנו של רימון שבהשראתו הוקם האקוטיזם. יובל השתתף כיזם מן המניין וזכה במקום השלישי עם המיזם The Bible By Yuval, שנולד מתוך חוויית חיים אישית ופער שזיהה בין העומק והחיזוק שהוא מוצא בסיפורי התנ"ך לבין האופן שבו הם נלמדים בפועל. המטרה שלו, כפי שאמר בגמר, היא לשים את האדם במרכז, לחזק חוסן נפשי ולייצר תחושת תקווה בזמנים קשים.
במקום השני Iris, מיזם שהוקם על ידי אם לשני ילדים עם אוטיזם, ומפתח מערכת מבוססת AI לתצפית על אינטראקציות יומיומיות בסביבת הילד או הילדה, בלי לאחסן או לשדר וידאו או אודיו. כך מתקבלת תמונה יומיומית מדויקת של המציאות, בלי פגיעה בפרטיות ובלי פרשנויות חיצוניות. במקום הראשון זכה המיזם Eye Type, שמפתח טכנולוגיה מסייעת להקלדה עצמאית עבור אוטיסטים לא ורבליים באמצעות תנועות עיניים.
הדיוק הזה אינו מקרי. ימים ספורים לפני ההאקתון, ילד עם צרכים מיוחדים חזר הביתה מהגן עם פתק מוצמד לחולצתו – "נא לשלוח מחר טיטולים, מגבונים ובגדים להחלפה". בלי הקשר, בלי הסבר, בלי רגישות והבנה של הסיטואציה. עבור משפחות רבות בישראל זוהי השגרה. מיזם Iris נולד בדיוק בפער הזה, בין מה שקורה בפועל לבין מה שמדווח.
לראשונה השנה הוענקו גם שתי הוקרות מיוחדות – הראשון למיזם Toki, שמפתח מערכת מבוססת בינה מלאכותית להפחתת לחצים באמצעות מודל EFT מבוסס מחקר, אשר קיבל הוקרה מבנק הפועלים בדגש על התאמה לעולם התעסוקה. השני עבור מיזם WinnerQuest, פלטפורמה חווייתית לחיזוק עצמאות תפקודית יומיומית אצל ילדים עם אתגרים נוירו-התפתחותיים, זכתה להוקרה מטיפולי ובליווי מקצועי צמוד.
ההאקוטיזם שפועל כיום כעמותה המלווה תהליכי חדשנות טכנולוגיים בישראל ובעולם, מציע מודל שמתחיל בצורך אנושי, נבחן במציאות, ומכוון לסקייל. לא רק כדי להרגיש טוב, אלא כדי לעשות טוב, באמת.
