לאילון מאסק יש אוזן קשבת לאחד האנשים החזקים בעולם, הנשיא דונלד טראמפ, מה שהופך גם אותו לאחד האנשים החזקים בעולם. הוא קיבל גישה כמעט בלתי מוגבלת לבצע התאמות בתקציב ובמצבת כוח האדם של הממשל הפדרלי.
אלא שמאסק ממשיך לצייץ את "מילת ה-ר" (retarded, מפגר בתרגום חופשי). פעילי זכויות אנשים עם מוגבלות דורשים שיפסיק זאת.
מאסק, שיש לו כמעט 220 מיליון עוקבים ב-X (לשעבר טוויטר), הרשת החברתית שבבעלותו, השתמש שוב ושוב במילה הפוגענית כדי לתאר אנשים שאיתם הוא אינו מסכים. רק בשבוע האחרון הוא כלל אותה בלפחות שלושה ציוצים. השימוש בשפה הזו עורר ביקורת מצד אנשים עם מוגבלות וארגונים המייצגים אותם, שחשבו שכבר נוצר עולם שבו מונחים כאלה אינם מקובלים עוד.
"כשאנחנו, אנשים עם מוגבלות, מדברים נגד השימוש במילה הזו, החששות שלנו לעיתים קרובות נענים בהתעלמות או במזעור, עם תירוצים כמו 'אני לא משתמש בזה בצורה פוגענית'", אומרת נילה מורטון, פעילה לזכויות אנשים עם מוגבלות. "הגישה המבטלת הזו מרמזת שהרגשות של אנשים עם מוגבלות פחות חשובים, כאילו הכאב שלנו לא משנה. בפועל, השימוש היומיומי במילה הזו ממשיך לדחוק לשוליים קהילה שגם כך מתקשה להשיג הזדמנויות שוות ויחס הוגן בחברה".
ממשל טראמפ שואף לנקות את הממשל הפדרלי (וגם את המגזר הפרטי) מכל מה שקשור לגיוון, שוויון והכלה. זהו שינוי חד לעומת עשרות שנים של התקדמות עבור קבוצות מודרות. גם אנשים עם מוגבלות הרגישו אקלים חברתי תומך יותר וכעת הם חוששים שהוא הולך ומתפוגג.
"מילת ה־ר" החלה להופיע בתחילת שנות ה-60 כמונח רפואי לתיאור אנשים עם מוגבלות שכלית, לפי ארגון The Arc, אך בהמשך הפכה "לעלבון אכזרי". אף שהיא לא נעלמה לחלוטין מהשפה המדוברת, חקיקה פדרלית בשם "חוק רוזה" קבעה כי "מוגבלות שכלית" (intellectual disability) הוא המונח התקני בשפה הפדרלית. לא רק המילה עצמה מטרידה אותם, אלא השילוב שלה עם מה שהם רואים כשינוי תרבותי שעלול לצמצם את זכויותיהם.
"לעיתים קרובות אנשים מבטלים זאת כמילה שלילית לא מזיקה, אך בפועל השימוש בה מחזק עמדות והתנהגויות מפלות ומזיקות", אומרת מורטון. "כשאנשים כמו מאסק משתמשים בכינוי הגנאי הזה, זה לא רק מערער את הקהילה שלנו, אלא גם פותח את הדלת לאנשים ללא מוגבלות להצדיק אפליה ושלילת משאבים והזדמנויות מאנשים עם מוגבלות".
"מאסק הופך שימוש בהערות מפלות ופוגעניות כלפי אנשים עם מוגבלות ללגיטימי", אומרת ליזט טורס-ג'רלד, חוקרת ואקטיביסטית עם מוגבלות וחוקרת בכירה בארגון החינוך והמחקר TERC.
מאסק, כמובן, חופשי להביע את דעותיו הפוליטיות והאישיות כמו כל אדם אחר. אך אין כל צורך להשתמש בשפה שונאת, אומרים פעילים. "אני מקווה שמאסק ימצא דרכים אחרות להביע את הביקורת שלו בלי להידרדר לעלבון ילדותי ושנוא", אומר אנדי אימפראטו, מנכ"ל Disability Rights California.
זו אינה דאגה חדשה בהקשר של טראמפ או מאסק; טראמפ לעג בעבר לעיתונאי עם מוגבלות ומאסק העליב עובד בטוויטר בשל מוגבלותו ובהמשך התנצל. "שניהם העליבו, לעגו והתעלמו שוב ושוב מקהילת האנשים עם מוגבלות", אומר מייקל רמביס, מנהל המרכז ללימודי מוגבלות באוניברסיטת באפלו והוסיף: "הם מנציחים בורות, שנאה ואלימות שפגעו, ובמקרים רבים הרסו, את חייהם של אנשים עם מוגבלות בעבר וגם בתקופה האחרונה".
זאת ועוד, מאסק עצמו אמר שיש לו תסמונת אספרגר, שלפי קליבלנד קליניק נכללת בספקטרום האוטיסטי. "אך אם השפה הזו תימשך, זו תהיה עוד תזכורת לכך שאנשים עם מוגבלות חייבים להיאבק שוב ושוב על זכויותיהם ועל כבודם", אומר רמביס. "זהו מאבק שאנשים עם מוגבלות ובעלי בריתם מוכנים לקחת על עצמם; נמשיך לדבר, למחות, להפגין, לכתוב, ליצור אמנות, לספר את הסיפורים שלנו ולעבוד יחד כדי ליצור עולם טוב יותר, נגיש יותר ומלא יותר באהבה".
