ועדת הבריאות בראשות ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) והוועדה המיוחדת לזכויות הילד בראשות ח"כ קטי שטרית (הליכוד) קיימו היום דיון בנוגע לרפורמה בהתפתחות הילד, שנכנסת לתוקף ביום ראשון הקרוב ובמסגרתה יבוטלו ההחזרים על טיפולים פרטיים בתחומי התפתחות הילד.
יו"ר הוועדה לזכויות הילד קטי שטרית פתחה את הדיון ואמרה שזמני ההמתנה בלתי נסבלים. "צריך לקבוע שזמן ההמתנה המקסימלי לקביעת תור צריך להיות 30 יום. לא ניתן לשלב הבא של הרפורמה להתקדם כל עוד לא נקבל נתונים על כך שזמני ההמתנה יתקצרו", הבהירה שטרית. "הרפורמה נועדה לקצץ בטיפולים ולא להוסיף אותם. אסור שהרפורמה תצא לדרך מבלי שהמערכת מוכנה ולעניות דעתי, המערכת לא מוכנה. הרפורמה תפגע בילדי ישראל".
יו"ר ועדת הבריאות לימור סון הר מלך אמרה בפתח הדיון: "אנחנו כאן כדי לפקח וכדי לפקח, אנחנו מחויבים לקבל את הנתונים שיעשו לנו את הסדר הנכון. לצערנו, זה לא קרה עד עכשיו. 11 אלף ילדים יצטרפו לרפורמה בפעימה הראשונה. התפקיד שלנו הוא לוודא שבמציאות הדברים יתממשו, אבל אני לא רואה את זה ולא חווה את זה שיש מוכנות למשרד הבריאות ולקופות החולים.
ח"כ ירון לוי אמר שאם משרד הבריאות יהיו מספיק הוגנים, הם צריכים להודיע בוועדה הזו שהרפורמה נדחית בשנה. "לא קיבלנו נתונים, אין לנו מושג מה קורה בשטח", תקף לוי. "אי אפשר לקצר תורים אם אנחנו לא יודעים כמה זמני ההמתנה בפועל. יש זמני ההמתנה של יותר משנה בחלק מהמקומות בחלק מהקופות.
שלי לוי, ראש צוות בכיר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, מסרה שהנתונים שמשרד הבריאות כן מסר, נכון לספטמבר 2024, כוללים את העובדה שכ-54 אלף ילדים מקבלים טיפול בהחזרים. לוי הבהירה שעד עכשיו אין מידע על מספר המשרות למטפלים הדרוש בכל קופה, בכל מקצוע ובכל מחוז.
עוד סיפרה לוי כי לא נמסרו נתונים על מספר המשרות ההתחלתי, מספר המשרות לאחר הגיוס, מספר המשרות החסר ועל התפלגות השירות הניתן בכל קופה בין מטפלים שכירים לבין ספקים בהסדר בכל מקצוע ובכל מחוז.
ד"ר נעמה יושע-אורפז אמרה שאם הרפורמה תעוכב, הילדים ימשיכו לחכות. "ביטול ההחזרים הוא צעד הכרחי כדי לחזק את המערכת הציבורית", אמרה. "ילדים יקבלו הרבה יותר מהמהלכים האלה. לא יהיה מעבר אוטומטי בין הפעימות. אנחנו נבדוק כל פעימה".
דינה צ'רנו ממשרד הבריאות הציגה נתונים שהועברו רק אתמול לידי הוועדה. לפי הנתונים שהם ממאי 2025 עד דצמבר 2025 לפי מחוזות, מספר התקנים בדרום גדל ב-13. יש להבהיר כי מדובר במספר משרות ולא במספר מטפלים, קרי כמות התקנים מתייחסת לעובדה שמדובר במטפלים שאינם עובדים במשרה מלאה, לרוב בחצי משרה.
עוד לפי הנתונים, בירושלים נרשמה עלייה של 22 תקנים, במרכז 35 תקנים ובצפון כמעט 57 תקנים. סך הכול נרשמה תוספת של 127 תקנים בכלל הארץ. הנתונים לא כוללים את קופת חולים לאומית.
נתונים נוספים שהציגו במשרד הבריאות הם חלוקה לפי מקצועות: הגידול הגבוה ביותר היה בריפוי בעיסוק עם 47 תקנים וקלינאות תקשורת עם כמעט 40 תקנים. בקרב פסיכולוגים נרשם גידול של 8 תקנים בלבד.
רעות, קלינאית תקשורת המנהלת מכון פרטי שמקבל מטופלים עם החזר, אמרה בדיון: "רשימות ההמתנה מתפוצצות. מתי בדיוק אותם ילדים יקבלו טיפול? רציתי לבצע התקשרות עם קופת החולים אבל ההצעה הייתה כה נמוכה שזה היה מקריס את המכון".
זוהר לרר, מנכ"לית איגוד קליניאיות התקשורת, אמרה שהסכמי השכר הם בגדר אחיזת עיניים. "זה מנגנון שחיקה מקצועי. זה לא תמריץ. אלה תנאי העסקה פוגעניים", היא אמרה.
ד"ר דורון ושניצקי, מרכז בחטיבת הרפואה של לאומית בתחום התפתחות הילד, טען שזמני ההמתנה כבר התקצרו בקופת חולים לאומית. ח"כ ירון לוי תקף בחזרה: "איפה המספרים? אתה אומר שהתקצרו אבל לא מספק מספרים? תפסיקו לבלבל את השכל. כלום לא קרה בשמונת החודשים האלה. צריך לדחות את הרפורמה לפחות בשנה".
גלי עטר, מנהלת המערך להתפתחות הילד בשירותי בריאות מכבי, סיפרה שנוספו 29 חדרי טיפול ב-11 יחידות. ד"ר דב ענבר, מומחה לנוירולוגיה בהתפתחות הילד, ייצג בדיון את שירותי בריאות כללית. "אנחנו לא צופים קיצור בזמני ההמתנה בפעימה הראשונה", הבהיר גם ענבר כמו ליאור ברק, סמנכ"ל משרד הבריאות. "אנחנו לא יכולים להתחייב על קיצור גם בפעימה השנייה", הדגיש ענבר.
סון הר מלך אמרה בסיום הדיון כי על משרד הבריאות להעביר מדי חודש החל מ-1 במרץ, חודש לאחר תחילת הרפורמה, את זמני ההמתנה לפי חלוקה של קופות החולים והמחוזות.
