בשבוע שעבר נכנסה לתוקף הרפורמה בהתפתחות הילד, שבמסגרתה יבוטלו ההחזרים הכספיים על טיפולים פרטיים ויועברו בהדרגה כלל הטיפולים (קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק פיזותרפיה ועוד לידי קופות החולים, זאת במטרה להקל על הנטל הכלכלי של ההורים, בתשלומים על הטיפולים הפרטיים ולקצר את התורים. אלא שלמרות המטרה שעל פניו היא מטרה טובה, המציאות בשטח מראה בדיוק את ההפך.
עיקר הבעייתיות בתחום התפתחות הילד הוא זמני ההמתנה הארוכים להחריד לאבחון ולטיפול. שוחחנו עם משפחות שטרם הרפורמה חיכו זמן רב לתורים, ואשת מקצוע, שמזהירה מפני ההשלכות שלה.
"חיכיתי שנה וחצי לאבחון של הבן שלי וכבר כמעט ארבעה חודשים עברו מאז שעשיתי אותו ועדיין אין לי את המסמכים של האבחון", כך מספרת לשווים נטלי (שם בדוי), אמא לילד על הרצף האוטיסטי. "כשהוא היה בן 6, ניגשתי להתפתחות הילד, שם אמרו לי בהתחלה שאין להם תורים בשבילי והם הפנו אותי לשני מכונים, אבל אחרי ששלחתי אליהם מסמכים אמרו לי שגם להם אין מקום".
האם לא ויתרה וניסתה לקבוע במכונים נוספים, אך גם הניסיונות האלו עלו בתוהו. "ניסיתי גם דרך מכון נוסף, אבל אמרו שאין להם מספיק כוח אדם", היא מספרת.
לאחר הניסיון הזה פנתה האם שוב להתפתחות הילד, שם אמרו לה שהיא יכולה לעשות את האבחון באופן פרטי ולקבל החזר חלקי. "אמרו לי שאני יכולה לקבל החזר של אלף ומשהו שקל מתוך כמעט עלות של 5,000 שקל", היא טענה.
בשל העלויות הגבוהות האם החליטה לחכות ולראות האם בכל זאת יימצא תור לבן שלה וקיבלה טלפון שהתברר כהמתנה ארוכה נוספת. "התקשרו אליי מהתפתחות הילד ואמרו לי להגיע וקבעו לי תור, אבל בשל העובדה שרשימת ההמתנה הייתה ארוכה, התור נקבע בסוף לאוקטובר 2025". בסופו של דבר, מהפנייה הראשונה של נטלי ועד לתור באוקטובר 2025, חלפו לא פחות מ-18 חודשים.
אם חשבתם שכאן נגמרה ההמתנה של נטלי ובנה, אז מסתבר שלא. נטלי עדיין מחכה למסמכים של הבן שלה למרות שעברו כמעט ארבעה חודשים מאז האבחון. "היינו כבר בכל הפגישות ואמרו לי שבמהלך ינואר יקבעו לנו פגישת סיכום ומאז כל שבוע אני מתקשרת אליהם, אבל עדיין לא קבעו לנו את הפגישה. עכשיו אמרו לי שאני אמורה לקבל את המסמכים בשבועיים הקרובים", היא אומרת.
נטלי היא לא המקרה היחיד שבו הורים צריכים לחכות זמן רב. איילת (שם בדוי), אמא לילד בן 9 וחצי שזקוק לאבחון, תמתין חצי שנה לפחות בסך הכול. "קבעו לנו את התור לפני חודש וחצי לחודש יוני", היא אומרת לשווים. "אפילו שהעובדת הסוציאלית מאוד ניסתה לעזור, היא אמרה שאין לה משהו יותר קרוב מזה".
בשל העובדה שבנה לא מאובחן, הוא גם לא זכאי לטיפולים מחוץ לשעות בית הספר ובשל מצב כלכלי לא טוב, הילד לא הולך לטיפולים פרטיים ומצבו מתדרדר. "אני כבר לא יודעת מה לעשות. אם המצב ימשיך להתדרדר, אני אצטרך למצוא מאיפה להביא את הכסף, אבל זה סכום גדול מאוד עבורנו", הסכום המדובר כאמור הוא התשלום על האבחון שעלה כ-5,000 שקל.
שיר אדלר, מרפאה בעיסוק כבר יותר מ-15 שנים, מספרת לשווים על המשפחות שפנו אליה בעקבות הרפורמה וסיפרו לה שהם צריכות לחכות לא פחות משנתיים לתור. "זה פשוט לא הגיוני מה שקורה כאן. הילדים שלא יקבלו את האבחונים והטיפולים שהם זקוקים להם יתדרדרו. ילד, למשל, שלא מדבר ולא מקבל את הליווי והטיפול שזקוק לו להתפתחות – מצבו רק יחמיר", היא מזהירה בשיחה עם שווים.
המצב אבסורדי עוד יותר, כשאחת ממטרות הרפורמה, היא לקצר את זמן ההמתנה לתורים שעומדים כיום לרוב על חודשים לכל הפחות, אך קופות החולים בעצמן, מודות שהתורים לא יתקצרו בזמן הקרוב, למרות הרפורמה. "הם הודיעו שלא בפעימה הראשונה ולא בשנייה התורים יקוצרו, מה שאומר שהרבה מאוד משפחות הולכות לסבול עוד הרבה זמן", מסבירה אדלר.
בשל הפגיעה הצפויה במשפחות ובילדיהם, הוגשה עתירה לבג"ץ, כפי שפורסם לראשונה בשווים, על ידי ארגון "נכה לא חצי בן ועמותת שליו, בדרישה להקפיא את הרפורמה שכאמור נכנסה לתוקף בשבוע שעבר. בעתירה ביקשו להקפיא את הרפורמה בשל העובדה שקופות החולים לא מסוגלות לעמוד בעומס שגם כך היה גבוה לפני הרפורמה.
לפני הסכם השכר שנחתם במסגרת הרפורמה, שכר המטפלים עמד בשיעור של כ-50 שקלים לשעה. לאחר הסכם השכר, בגובה 100 מיליון שקלים, שכר המטפלים יעמוד על עד 80 שקלים לשעה – הרבה פחות ממה שמרוויחים המטפלים בפרטי, 400-300 שקלים לשעה.
"מעבר לעובדה שהמטפלים לא יסכימו לעבוד בשכר שיציעו להם, הם לא ירצו בגלל התנאים שיש שם", אומרת אדלר. "בגלל העומס שיש על המטפלים שכבר נמצאים היום בקופות החולים ואלו שיצטרפו, אין להם זמן אפילו לשתות מים ואת הדו"חות שהם אמורים להכין הם נאלצים להכין בבית על חשבון הזמן הפרטי שלהם, אז למה שיסכימו לעבור לקופות החולים?".
