בתחילת יוני 2025 דיווחנו על עוד שלב בהתקדמותו של השבב המוחי של חברת Neuralink. אילון מאסק הצליח לגייס מאות מיליוני דולרים להמשך הפיתוח שיאפשר לאנשים עם שיתוק שליטה בדיבור וביכולות נוספות שאבדו להם. כעת נבחן השבב בבריטניה אצל אנשים עם שיתוק בארבע גפיים.
"זה שינוי עצום בחיים כאשר פתאום אי אפשר להזיז אף אחת מהגפיים", אמר סבסטיאן גומז-פניה, אחד המטופלים המשתתפים בניסוי הנוכחי של השבב. "הטכנולוגיה הזו נותנת תקווה חדשה".
המשתתפים בניסוי הנוכחי של Neuralink אינם הראשונים שמקבלים את השבב. מתנדב מארצות הברית היה המטופל הראשון שקיבל את השבב בתחילת 2024, ונכון להיום, 21 אנשים עברו את ההשתלה. קבוצה זו כוללת מטופלים מארצות הברית, בריטניה, קנדה ואיחוד האמירויות.
שבב זה למעשה מאפשר תקשורת בין המוח לבין מחשב, כאשר באמצעות החשיבה מועברת פקודה במסלול מוח-שבב-מחשב. בינה מלאכותית מתרגמת את האותות המגיעים למחשב לאחר תהליך למידה האפשר לה לזהות דפוסים הקשורים לפקודות מסוימות, למשל, דפוס א' = הזזת הסמן ימינה. כך לומד המחשב לפענח את הפקודות מהמוח ולשלוט באמצעותן על רכיבים שונים כגון עכבר, כיסא גלגלים הקלדה וכדומה.
שבב ה-Neuralink הידוע רשמית בשם N1 Implant מחובר ל-1,024 אלקטרודות המפוזרות על פני 64 חוטים בתוך מוחו של המטופל. ההתקנה הראשונית נמשכת כחמש שעות ולצד צוות של מנתחים ומהנדסים הנוכחים במהלך הניתוח, ההליך עצמו מבוצע על ידי הרובוט R1 של Neuralink.
במהלך הניתוח, 1,024 האלקטרודות מוחדרות לעומק של כ-4 מ"מ אל פני השטח של מוח המטופל. אותות עצביים נשלחים לאחר מכן מהמוח, דרך 64 החוטים, ישירות אל השבב עצמו, אשר מונח בתוך פתח עגול בגולגולת המטופל.
אפליקציית המשתמש N1 User App נכנסת לפעולה לאחר השלמת הניתוח. הודות לשבב, המטופל צריך רק לחשוב על הפעולות שהוא רוצה לבצע – והן מתבצעות בזמן אמת.
אף אחד מרכיבי החומרה או התוכנה אינו זמין לרכישה. ה-N1 Implant, אפליקציית N1 User App והרובוט R1 זמינים כיום אך ורק במסגרת ניסויי Neuralink.
לדבריNeuralink , מטרתה הסופית היא "להחזיר עצמאות לאנשים עם צרכים רפואיים שלא קיבלו מענה ולפתוח ממדים חדשים של פוטנציאל אנושי". אף שהצוות מתקדם משמעותית לעבר מטרה זו, חשוב לציין כי ה-N1 Implant עדיין נמצא בשלבי ניסוי.
לאחר שהשתל לראשונה בינואר 2024, השבב נכשל בסוף חודש יוני 2025 עקב התנתקות האלקטרודות כתוצאה מריפוי איטי בלתי צפוי של רקמת המוח. אין ספק שיידרשו עוד תיקונים ושיפורים, הן בשבב והן בתוכנה, לפני שיהיה ניתן להציע אותו למספר גדול יותר של חולי שיתוק ברחבי העולם.
סוגיות נוספות הקשורות לשבב הן אבטחת המידע רפואי של המושתל ומניעת אפשרות לשליטה עליו מרחוק. כיום גם ישנן גישות רפואיות המנסות לשקם את האזור הפגוע בעמוד השדרה במקום ליצור מעקפים, כפי שעושה השבב. אחת מהן היא השיטה הרגנרטיבית של חברת הביוטכנולוגיה Matricelf מיסודו של פרופ' טל דביר מאוניברסיטת תל אביב, המשחזרת בתהליך הדפסת תלת ממד מקטע מעמוד השדרה באמצעות תאי גזע של המטופל. החברה עומדת לבצע ניסוי ראשון בבן אדם עם שיתוק בעוד כשנה בבית החולים שיבא.
