זוג הורים מאזור המרכז טוען כי גורמים בביטוח הלאומי או בוועדות הרפואיות שינו פרוטוקול של ועדה רפואית שנערכה לבתם, צעירה על הרצף האוטיסטי, מבלי ליידע אותם ומבלי לתעד את סיבת השינוי. "מדובר, לכאורה, בעינינו, בזיוף פרוטוקולים", כתבו ההורים בתביעה יוצאת דופן שהגישו לבית המשפט וכן בתלונה שהגישו למשטרה. מהמשטרה נמסר כי נפתחה חקירה.
דלית (שם בדוי – הפרטים המלאים במערכת), כיום בת 19, אובחנה עם אוטיזם בגיל 16. אביה מספר כי כבר מכיתה ז’ היא אינה הולכת לבית הספר: "היא הייתה ועדיין במצב נפשי קשה מאוד. מעבר לאוטיזם, שהיא הסוותה היטב במשך שנים, היא סובלת מחרדה קיצונית ומשתקת. במשך שנים היא כמעט לא יוצאת מהבית".
לאורך גיל ההתבגרות טופלה דלית על ידי פסיכולוגים ופסיכיאטרים, אך לדבריו איש מהם לא העלה את האפשרות שמדובר באוטיזם. "כשהיא הייתה בת 16 אשתי התקשרה ואמרה לי: ‘קראתי הרבה ואני חושבת שלילדה יש אוטיזם’. שאלתי את עצמי איך לא חשבנו על זה קודם".
ההורים פנו לאבחון פרטי אצל פסיכולוגית המתמחה בבנות על הרצף ובהמשך אצל פסיכיאטרית ושתיהן קבעו כי מדובר באוטיזם. את האבחונים העבירו לביטוח הלאומי, בתקווה לקבל הכרה וקצבה שתסייע במימון הטיפולים.
"הפסיכיאטר קלט מיד"
"ואז התחילה מסכת ארוכה ומתישה", משחזר האב. "דרשו שהיא תגיע פיזית לוועדה, למרות שהיא כמעט לא יוצאת מהבית. כשהגענו זה היה טראומתי. הרופא אמר שהוא לא מבין למה הפנו אליו כי זה לא התחום שלו". בהמשך נשלחה דלית לאבחון אצל פסיכולוג מטעם הביטוח הלאומי, אך לא הוכרה לצורך גמלת ילד נכה.
בשלב זה פנו ההורים לעו"ד איתן פלג. לאחר שדלית חצתה את גיל 18 הוגשה תביעה לנכות כללית. הביטוח הלאומי הסכים שהוועדה תתקיים בזום, והיא נערכה ב-24 ביולי 2025. "הפסיכיאטר מטעם הביטוח הלאומי, פרופ’ ברוך שפירא, קלט מיד במה מדובר", מספר האב. "כבר בוועדה הוא שאל לאיזה חשבון תיכנס הגמלה והאם דלית מסוגלת לנהל כספים".
בפרוטוקול הוועדה קבע פרופ’ שפירא כי דלית מאובחנת עם אוטיזם. "הפרעה ממושכת ולכן הנכות תיקבע לצמיתות", קבע הפרופ'. הוועדה קבעה גם אי-כושר עבודה קבוע של 100% וציינה כי היא "לא מסוגלת לשום עבודה".
כעבור כמה שבועות, ב-13 באוגוסט 2025, הופיע הפרוטוקול באזור האישי של דלית באתר הביטוח הלאומי ובו נכתב 40% נכות רפואית צמיתה ו-100% אי-כושר עבודה. על המסמך חתומים בכתב ידם פרופ’ שפירא ומזכירת הוועדה. "זו הייתה הקלה עצומה. סוף סוף הכרה רשמית", אומר האב.
הפרוטוקול השתנה
אלא שלמחרת, ב-14 באוגוסט, הופיע באזור האישי פרוטוקול נוסף של אותה ועדה עם שינוי מהותי: הנכות נקבעה כזמנית לשנתיים, וכך גם אי-כושר העבודה. "עו"ד פלג התקשר ואמר שהוא חושב שיש כאן זיוף", מספר האב. "לא האמנתי, ואז נכנסתי וראיתי שהפרוטוקול הראשון בוטל".
בפרוטוקול המעודכן נכתב כי מדובר באוטיזם, אך הנכות נקבעה זמנית עד יוני 2027. אי-כושר העבודה נותר 100%, אך גם הוא הוגדר זמני, והניסוח שונה ל"לא מסוגלת". בניגוד לפרוטוקול המקורי, במסמך זה אין חתימות ידניות של חברי הוועדה, אלא חתימה דיגיטלית בלבד של הביטוח הלאומי. מלבד השינויים בשורה התחתונה, שני הפרוטוקולים זהים לחלוטין.
"אני לא מבין מה קורה פה", אומר האב. "אם העו"ד לא היה שם לב, היינו מקבלים נכות זמנית וכשהיא הייתה פוקעת, היינו נאלצים להתחיל הכול מחדש. ואם זה קרה לנו, כמה מקרים אחרים יש שבהם שינו פרוטוקולים בלי שהמשפחות יידעו? האם ביטוח לאומי, שמתמודד עם מכה של זיופים ורמאים שמוציאים ממנו מיליונים במרמה, יעשה לכאורה דבר דומה?".
"בסוף הם לא פוגעים בי", הוא ממשיך בשיחה עם שווים. "הקצבה הזו חשובה, אבל אני יכול להסתדר בלי זה. אבל אני צריך את הקצבה הזו בשבילה אחרי שאני כבר לא אהיה בעולם. זו ילדה חסרת ישע, זה לא בן אדם מתפקד".
בשבוע שעבר הגישו ההורים תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב וכן תלונה למשטרה נגד הביטוח הלאומי, תחת סעיף "הונאה". בתביעה נטען כי "גורם בביטוח הלאומי או בוועדות הרפואיות שינה את פרוטוקול הוועדה מבלי ליידע אותנו ומבלי לתעד את סיבת השינוי. מדובר, לכאורה, בזיוף פרוטוקולים". הם מבקשים מבית המשפט להורות על בירור מקיף ולזהות את הגורמים שפעלו בניגוד לדין.
פרופ’ ברוך שפירא בחר שלא להגיב והפנה אותנו לדוברות הביטוח הלאומי.
מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: "על אף הניסיון להציג כאילו נפגעה זכאותה של הצעירה, נחדד כי היא קיבלה זכאות לקצבה. על פי דברי הרופא, הצעירה לא שיתפה פעולה בבדיקה וביקשה שאמא שלה תדבר בשמה. האבחון הקודם שעמד בפני הרופא הוא אותו האבחון שלא התקבל כשהיתה ילדה ולא הוכר אוטיזם כבר אז. כמו כן התקבל מידע במהלך האבחון שהעלה כי ישנם פערים מול מה שהוצג בפניו בוועדה. עוד יצוין כי הצעירה התבקשה להגיע לאבחון נוסף מטעמנו, שאליו בחרה שלא להגיע. נדגיש כי מדובר באבחון רפואי ולא בפרוטוקול כפי שציינתם ואבחון רפואי אינו ניתן לערעור על ידי עובדי הביטוח הלאומי. כאמור, הצעירה נמצאה זכאית לקצבה לשנים הקרובות ותצטרך להמציא מסמכים רפואיים נוספים המאפיינים את מצבה כמקובל".
העתירה לחשיפת ביטולי אבחונים
בתוך כך, בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מחק השבוע את העתירה שהגיש אתר שווים, באמצעות עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה", וחייב את הביטוח הלאומי בהוצאות משפט בסך 3,000 שקל.
העתירה הוגשה לאחר שהביטוח הלאומי לא השיב לבקשת חופש מידע לקבלת נתוני ביטולי אבחוני אוטיזם בחמש השנים האחרונות. סגן נשיא בית המשפט, השופט ארנון דראל, ציין כי הצדדים מוזמנים לקיים שיח באשר למסירת הנתונים, גם אם באופן חלקי.
עו”ד מן מסר: "עצם הגשת העתירה הביאה לכך שהביטוח הלאומי מסר סוף סוף התייחסות. כעת יש לנהל שיח, בהתאם להמלצת בית המשפט, כדי שהנתונים יימסרו, גם אם באופן חלקי".
