ורד מושקובסקי היא עורכת דין ומוזיקאית לקויית ראייה. בימים אלו, היא עובדת על מופע בשם "לא רואה ממטר" שמתאר את החיים עם מוגבלות שקופה. בשיחה עם שווים, היא מדברת על האהבה לשני מקצועות כל כך שונים, ההתמודדות עם המוגבלות ועל היותה אמא.
ורד שירתה בלהקה צבאית. היא השתחררה בגיל 19 והלכה ללמוד ברימון. "כצעירה, רציתי לעשות את הדבר המופרע. תמיד אפשר ללמוד משפטים. אני זוכרת שזה מה שחשבתי לעצמי", היא מספרת.
ורד כתבה את השירים שלה והופיעה. חלק מהנגנים שניגנו איתה בתעשיית המוזיקה עד היום. "אני זוכרת שירדתי מהבמה אחרי הופעה באחת עשרה בלילה ונרשמתי לפסיכומטרי. הבנתי שאין לי את הכלים להיות רק מוזיקאית. זה מקצוע שמאוד קשה להתפרנס ממנו", היא אומרת. "רציתי להיות עורכת דין שמוכיחה לכולם כל היום למה היא צודקת. אז לא הכרתי את התחום של עריכת דין חברתית. את הפסיכומטרי עשיתי כלקוית ראייה לא מאובחנת. יצא שפספסתי המון שאלות".
ורד התקבלה לאוניברסיטת בר אילן ובמהלך הלימודים נכנסה לקלינקה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. באותה שנה היא אובחנה עם מחלת סטרגרדט, שבעקבותה הפכה ללקוית ראייה.
את בן הזוג שלה היא הכירה באוניברסיטה והוא עודד אותה להיבדק. "הוא היה שואל אותי מה עניתי בשאלה הזאת והזאת. שאלתי אותו אם הייתה שאלה כזאת. הוא שאל למה אני כל כך מתקרבת לדף בשביל לראות? באיזה שהוא שלב, הוא אמר לי: 'תקשיבי, את לא רואה טוב'".
ורד עזבה את המוזיקה בעקבות משבר מאוד גדול. האבחון גרם לה לשאול את עצמה שאלות: מי ירצה ללמוד עם מורה לפסנתר שלא יודעת לקרוא תווים? אבל כל הזמן קרו דברים. "בריאיון שלי להתמחות ברשות לניירות ערך, ביקשו ממני לשיר כי שמעו אותי בכוכב נולד. כמתמחה, ביקשו ממני לשיר עם עוד פרקליט בטקס בבית המשפט העליון. לא היה קל לשלב בין האהבות. בבוקר הייתי כותבת כתב אישום ובערב הייתי מופיעה", היא משתפת.
בשנת 2021, ורד גויסה להקים בקרייה האקדמית אונו את הקליניקה הראשונה בארץ שעיסוקה מתמקד בנכי צה"ל ובשילוב של אנשים עם מוגבלות בצבא. "הרבה קליניקות לאנשים עם מוגבלויות לא מקבלות נכי צה"ל בגלל כמות הזכויות שיש להם", היא אומרת.
כאן נכנסת השאלה הנצחית: מתי מספרים על המוגבלות, אם בכלל? "פעם זה היה ממש עניין מבחינתי. הייתי חושבת איך לחשוף את המוגבלות לסטודנטים או לאנשים שעבדו איתי. היום, אחרי הרבה עבודה עצמית, אחרי שלמדתי בריאות ושיקום ואחרי שלמדתי לימודי מוגבלות אצל דוקטור נצן אלמוג, זה לא עניין מבחינתי. פעם, הכול היה הרבה יותר דרמטי. סליחה שאני לא מספיק מוזיקאית. סליחה שאני לא מספיק עורכת דין. סליחה שאני לקויית ראיה. סליחה שאני גם וגם. עכשיו, אני כבר לא במקום הזה", היא מדגישה.
לפעמים, לקות הראייה דורשת הרבה יותר גמישות. בתור אמא לשתי בנות קטנות, היא מקריאה להן סיפורים באמצעות טכנולוגיות שמסייעות לה להגדיל את הטקסט. "הבת הגדולה שלי בת חמש וחצי. היא מבינה לחלוטין את המצב. לפעמים, היא מבקשת ממני להקריא לה סיפור או מביאה לי את האייפד המיוחד. לפעמים, אני מקריאה לה עם האייפד. לפעמים, אני אומרת לה: 'לכי תבקשי מאבא'. אני בוחרת מתי להיות לקויית ראיה", היא אומרת.
גם בתחום המוזיקה, ורד לא תמיד סיפרה על המוגבלות. "בגלל זה, המופע החדש שלי, 'לא רואה ממטר', הוא כל כך מיוחד בעיניי. הוא מציג אותי כאדם שלם. אני מסבירה את השירים בקונטקסט של החיים שלי", היא מסבירה בגאווה. מופע הבכורה יתקיים ב-24 בפברואר במרכז עינב בתל אביב.
לקראת סיום, ולורד חשוב להעביר מסר: "לאנשים אחרים עם מוגבלות אני רוצה להגיד: אל תתנו לאף אחד לעשות לכם גזלייטינג. גם אני הייתי שואלת את עצמי: אולי זה בסדר שהם לא נותנים לי את ההתאמה? אולי זו לא אפליה? אבל זו כן. אם נהג אוטובוס לא עוצר לידי, אני מקללת. פעם הייתי חושבת: 'אולי הייתי צריכה לנופף? אולי הייתי צריכה להסתכל על המספר'? אבל לא, הוא אמור לעצור לי. לעצמי הצעירה הייתי אומרת: 'אל תראי אף אחד ממטר'".
