בשבוע שעבר התקיים כנס משותף של עמותת לשמ"ה (לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש) והקריה האקדמית אונו בסימן סטיגמה עצמית. בכנס השתתפו אנשי מקצועות בריאות הנפש, מתמודדים ובני משפחותיהם.
ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש מנהל בריאות הנפש במשרד הבריאות, פתח את הכנס באומרו: "היכולת להסתכל פנימה ולבדוק איך אנחנו תופסים את עצמנו עברה שינויים דרמטיים בשנות הרפורמה (מ-2015), אבל רק בחלקים מסוימים – סוגיית הפוסט-טראומה, למשל, עלתה למודעות. יש לכך גם חסרונות – ירידת הסטיגמה מעלה את התחרות על משאבי הטיפול. אבל צריך לציין גם שעלה בשנים האחרונות מספר המתמחים בפסיכיאטריה".
מנהלת בית הספר הארצי לשיקום ולהחלמה, ד"ר שרה דעאס עיראקי, הסבירה שסטיגמה עצמית היא אחד הגורמים המעכבים את ההחלמה. "היא חוסמת פנייה לטיפול ולמימוש זכויות", אמרה. "המאבק בסטיגמה הוא מאבק על תקווה, על האפשרות לראות את האדם מעבר למחלה".
אפרת ברייטמן, עו"ס ומנהלת מקצועית של תחום שיקום בקהילה בעמותת "איכות בשיקום", תיארה איך נוצרת סטיגמה עצמית וכיצד ניתן להפחית אותה: "הטרגדיה מתרחשת כאשר סטיגמה חברתית הופכת לקול פנימי המחליש תקווה ופוגע בתחושת המסוגלות. הסטריאוטיפ הופך לזהות וכך נוצרת סטיגמה עצמית. מתמודדי נפש מוותרים על שאיפות וחלומות בגלל התפיסה השגויה שזה כנראה לא בשבילם".
עוד היא הסבירה, כי השלכות הסטיגמה העצמית, פרט לשינוי הזהות, הן בושה, צמצום שייכות, ירידה בהערכה עצמית, פגיעה באיכות החיים ועלייה בתסמיני דיכאון וחרדה. "יש גם השלכות על הזוגיות – את מי מחפשים מתמודדי נפש כבני זוג. אין מספיק דגש על סיוע בתחום הזוגיות למתמודדי נפש", היא אמרה.
הפחתת סטיגמה עצמית ניתן להשיג, בין היתר, על ידי חיזוק זהות חיובית והרחבתה ועל ידי תמיכה חברתית – יש אחריות חברתית לכך והמנוע הוא העלאת מודעות, אמרה ברייטמן.
ד"ר אברהם פרידלנדר, פסיכולוג קליני וחבר הועד המנהל של עמותת סוטריה שאושפז בעצמו בעברו, הציג נתונים מעבודת הדוקטורט שלו על "סביבה טיפולית וסטיגמה עצמית: מחקר השוואתי בין סוטריה לאשפוז פסיכיאטרי": "חקרתי האם בזמנים אקוטיים כמו אשפוז אפשר להפחית את הסטיגמה העצמית של המטופל", סיפר פרידלנדר.
"הנטל כפול", הוא הסביר. "האדם הופך לסטיגמה של עצמו. זו חוויה של בושה, ניכור וירידה בערך העצמי. זה מעכב את ההחלמה, פוגע בתפקוד ומוביל לבידוד חברתי והחברה נוטה להאשים את המתמודד בפגיעה שהיא עצמה פגעה בו".
"מטרת הבית המאזן היא להילחם בסטיגמה. זה מרחב של "להיות עם…" במקום "לטפל ב…", זו סביבה ביתית עם אמפתיה, היעדר כפייה, יחס בגובה העיניים ושימוש מינימלי בתרופות. המטרה היא לשמור על רצף חיים וזהות אישית במהלך המשבר".
מחקר הדוקטורט של פרידלנדר החל בשנת 2019 והשווה בין סוטריה לבין בית חולים שיבא: "מדדנו סימפטומים, סטיגמה ותפקוד. הממצאים הראו שכניסה למסגרת כלשהי, לא משנה איזו, מעלה את הסטיגמה – כלומר אין הבדל בין בית מאזן לבין אשפוז. אבל בשחרור ראינו פער מובהק. בסוטריה הייתה ירידה חדה ומשמעותית בסטיגמה העצמית במהלך השהות. בשיבא היא נותרה ללא שינוי – ברמה גבוהה".
"זה משנה משום שסטיגמה עצמית גבוהה פירושו תפקוד נמוך יותר ומצוקה נפשית גבוהה יותר. 18 חודשים לאחר השחרור הצליחו המאושפזים בשיבא לחזור למצב שבו היו לפני האשפוז. כלומר, למאושפז לוקח שנה וחצי להתאושש מהסטיגמה שיוצר האשפוז. בסוטריה, לעומת זאת, הוא שרוי במצב יציב לאורך התקופה – הוא חוסך שנה וחצי של עוגמת נפש", אמר פרידלנדר.
למטפל, כך הוסבר בחלקו השני של הכנס, יש תפקיד חשוב בהפחתת הסטיגמה העצמית בתוך המרחב הטיפולי. אך גם למתמודד עצמו יש יכולת לשנות את הפרשנות שלו לאירועים – באמצעות כלים כמו אפר"ת (אירוע-פרשנות-רגש-תגובה) וגישת NECT – התערבות מקדמת החלמה מבוססת ראיות להפחתת סטיגמה עצמית, עליהם הסבירה הדס נתן, יו"ר לשמ"ה ו-MA בבריאות נפש קהילתית.
טאל כהן, שחקנית, רקדנית ומטפלת בתנועה, MA, העבירה בכנס את ההרצאה "טאל" – הרצאה תנועתית-דרמטית המבוססת על תהליך אישי של התמודדות והחלמה מהפרעת אכילה ומעובדת לשפה בימתית רגישה ומוחזקת. ההרצאה מציעה נקודת מבט חווייתית על הקשר בין גוף, שליטה, זהות וויסות רגשי — מנקודת מבטה של יוצרת שהיא גם מטפלת בתנועה.
את האירוע סיכם בראיון ל"שווים" יואל אמיתי, חבר ועד עמותת לשמ"ה: "כשאנחנו מתאספים יחד יש לנו הכוח להיות עצמנו, עם זהות חדשה ושייכות חדשה, ולא כיחיד מול נרטיב ציבורי שדורס אותנו. בעזרת הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו, אנחנו מנצחים את הסטיגמה שבחוץ – וכך גם את זו שבפנים".
משאבים:
אפליקציה לחיזוק החוסן הנפשי ולעזרה במצבי משבר: יוזמת מצילון
מקשיבים – מענה טלפוני וטיפול אונליין ללא עלות: https://www.makshivim-il.org/online-chat-support/
מיומנויות תקשורת: חוברת הדרכה למשפחות המתמודדות עם בן משפחה הסובל ממחלת נפש (משרד הבריאות והקריה האקדמית אונו): files_publications_units_mental_health_mtl-rehab-families-inst.pdf
