על רחבת הריקודים, החופש לא נמדד בצעדים אלא בתנועה משותפת. לפני 38 שנים, הוקמה להקת "הורה אילן" חיפה. בלהקה, רוקדים יחדיו אנשים עם וללא כיסאות גלגלים. הם עובדים קשה, מתאמנים פעם או פעמיים בשבוע ומופיעים בארץ ובעולם.
דוקטור רויטל שורץ-סבירסקי מנהלת את הלהקה בשותפות עם רחל שפק. הן מחלקות ביניהן את מלאכת הניהול, שאותה הן מבצעות בהתנדבות. "הרעיון להקים להקה הגיע ממורה שחזר מגרמניה. הוא ראה שם להקה כזו. אז זה נשמע הזוי. בשנת 1988, נושא השילוב של נכים רוקדים על כיסאות גלגלים עוד היה בחיתוליו", משתפת רויטל בשיחה עם שווים.
במילים שלהם, נקראים חברי הלהקה "עומדים" "ויושבים". חברי הלהקה "היושבים" הם חברים בעמותת אילן שנים רבות. חברי הלהקה העומדים מגיעים בהתנדבות מלאה. יש אנשים שרוקדים בלהקה מאז שנוסדה, בהם גם רויטל וגם בעלה, דוקטור יורם סבירסקי. "רציתי לנסות לעשות משהו שלא הכרתי", הוא מספר.
הסקרנות מלווה גם את רחל שפק. "פרשתי לגמלאות לפני 19 שנה. רציתי להתנדב במקום שונה ממה שהכרתי. רקדתי ריקודי עם שנים רבות. חברה סיפרה לי על אילן. לקח לי הרבה זמן ללמוד. היום, אני יודעת שאם יש שיתוף פעולה בין הרקדן העומד לרקדן היושב, לא אמור להיות לי קשה", היא משתפת.
הלהקה התחילה את דרכה כלהקת ריקודי עם. אולם, לפני 25 שנה, התחלפה המרקידה. כיום, הם רוקדים בעיקר ריקודים סלוניים. חברי הלהקה עושים חזרות פעם בשבוע כלהקה. הרכבים קטנים יותר יעשו חזרות ביום אחר. החלוקה להרכבים נובעת גם מהכישרון של המרקידה וגם מתוך הכרח: לפעמים, אין לכל הזוגות מקום להופיע. במקרה זה, בוחרים כמה זוגות יוכלו להופיע במקום מסוים ומי הם יהיו.
"לפני שסוגרים כל הופעה, אני נוסעת לסיור מקדים במקום. אני רואה לכמה אנשים יש מקום להופיע, אם בכלל. לפעמים, חברי הלהקה יגיעו ברכבים שלהם. אז אני צריכה לדאוג שיש חניית נכים נגישה לכולם. אם אנחנו מופיעים במקום רחוק, צריך לדאוג להסעה נגישה ולכריכים לדרך שיהיה מה לאכול", מסבירה רחל.
רויטל אחראית בין היתר על יחסי הציבור והפרסום. היא עושה את הטלפונים הקשורים בהזמנת הופעות ומתקשרת עם אשת יחסי הציבור בנוגע לפרסום ברשתות החברתיות. אורית דהקסטרו-כהן, מנכ"לית מרכז הספורט והשיקום של אילן חיפה שבו מתאמנת הלהקה, מדברת עליהם בגאווה גלויה. "כל חברי הלהקה תורמים בהסברה והעלאת מודעות", היא משתפת.
הם מופיעים בפני ילדים בגנים ובבתי הספר. רק ביום ראשון האחרון, הם הופיעו בבית ספר יסודי במשגב. "הדבר המיוחד הוא ההתמדה", מסביר יורם כשהגאווה ניכרת בקולו.
"יש להקות שקיימות הרבה פחות שנים מאיתנו", מוסיפה רויטל. "חברי הלהקה מגיעים לחזרות בכל מזג אוויר, בחורף ובקיץ. הם באים להרגיש את החופש", משתפת אורית בגאווה.
יורם שופך אור על חלק מהמניעים שלו להתמיד. "קודם כל, הלהקה עונה לי על הצורך בפעילות גופנית. זו פעילות חברתית. זו לא פעילות גופנית שאני עושה לבד. דבר שלישי, הריקודים הסלוניים יפים", הוא מסביר.
הלהקה מתפקדת גם בזכות מתנדבים מסורים כמו רחל. "אני לוקחת התנדבות מאוד ברצינות, כמו עבודה", היא מציינת. עבור הלהקה נרכשו כיסאות גלגלים שמיועדים לספורט בשל המשקל. בין היתר, יש להם בלמים גם מקדימה וגם מאחור בשביל שהרקדנים לא יתהפכו.
ארבעה זוגות מלהקת "הורה אילן" זכו לאחרונה להופיע בפני הקהילה היהודית בקמניץ שבגרמניה. "זו עיר תאומה של קריית ביאליק", מסבירה רויטל. דיברו על ההופעה גם ברדיו של המדינה. הופעה זו מהווה נקודת שיא עבור חברי הלהקה. הם מופיעים בקביעות גם בפסטיבל כרמיאל, באשדוד, באשקלון ובפסטיבלים רבים נוספים. "אנחנו מופיעים היכן שמזמינים אותנו", אומרת רויטל.
