הנחיות פיקוד העורף מצילות חיים, אבל איך מנגישים אותן לאנשים עם מוגבלויות? למטרה זו, הוקם דסק אנשים עם מוגבלויות וקשישים באגף הסברה של פיקוד העורף. בשיחה עם שווים, מספרת קמ"א במילואים תמי דורסט, מפקדת הדסק, על הרצון העז להנגיש מה שאפשר, האתגרים בדרך, והדיאלוג התמידי עם הקהילה.
דסק אנשים עם מוגבלויות וקשישים הוקם לפני כמעט ארבע שנים ויש בו שבעה אנשים. "כולנו בדסק הם אנשים עם מוגבלות או בני משפחה של אנשים עם מוגבלות. זה אומר שכולנו מכירים את האתגרים מקרוב, כל אחד בתחומו, ואנחנו מאוד מחוייבים לאוכלוסיה שלנו" אומרת דורסט לשווים.
דורסט היא גם אמא לנער על הרצף האוטיסטי. "אני מבינה כמה חשוב התכנון מראש, הפירוק של ההנחיות והתרגול. גם כשאני מדריכה אנשים עם מוגבלות, אני מסבירה כמה חשוב התכנון, משתמשת בשפה פשוטה ובמקרה של הדרכה פרונטלית אני גם מתרגלת איתם", מסבירה תמי.
בנוסף, כל חברי הדסק "מאוד מעורבים בקהילה, אנשים שתחום הנגישות יקר לליבם. "פיקוד העורף עושה מאמץ להנגיש את ההנחיות לכל אחד בשפה שלו ובדרך שמתאימה לו", מסבירה תמי.
הנגשת ההנחיות נעשית בדיאלוג תמידי עם הקהילה. "כל יום, אנחנו מקיימים כמה שיחות זום עם אוכלוסיות מיוחדות. יש עדכון לגבי אותן שיחות בערוץ הוואטסאפ של פיקוד העורף. הארגונים שאנחנו עובדים איתם גם מפרסמים שמתקיימת שיחה עם פיקוד העורף", אומרת תמי.
אבל איך, לדוגמא, מסבירים לאדם עם מוגבלות קוגניטיבית את ההנחיות? המפשטת הלשונית פירקה אותן ויצרה חוברות שמסבירות בשפה פשוטה: מה זה טיל? מה זה כלי טייס עוין? כל חוברת מלווה באיורים.
כל סרטון מלווה בכתוביות ובתרגום לשפת סימנים. "הוספנו באפליקציה גם רטט וגם פנס בשביל שכבדי שמיעה וחירשים יוכלו לראות שיש אזעקה", מסבירה תמי. עם זאת, סוגיית הצמידים נתקלת בלא מעט בעיות, כפי שכבר פורסם בעבר בשווים, ובמענה לבג"ץ לאחרונה הודיע פיקוד העורף כי הפתרון הטכנולוגי לכך ייקח עוד שנה.
מה קורה כאשר אוטיסטים, שרגישים לרעש, צריכים להיכנס למקלט ציבורי? הרי המקלט הציבורי לא תמיד שקט. ניהלו שיחות עם אוטיסטים על הנושא. "יש אוטיסטים שמגיעים למקלט עם אוזניות ומוסיקה שמרגיעה אותם. הם לא יכולים לא לשמוע את האנשים האחרים במאה אחוז. אבל זה בהחלט עוזר. החל מילדים צעירים ועד אנשים בוגרים מאוד. יש אוטיסטים שלא מתקשרים. אז אנחנו מתקשרים איתם בתוכנות שונות בIPAD ובIPHONE", מסבירה תמי.
לצערנו הרב, לא כל המקלטים נגישים עבור אנשים עם מוגבלות פיזית. "אין לנו את היכולת להנגיש מקלטים ציבוריים בכל הארץ. זה באחריות הרשות המקומית" היא מסבירה. "אנחנו מדריכים את האוכלוסייה. אנחנו לא עובדים עם רשויות מקומיות על הנגשת המרחבים המוגנים. זה לא בסמכות שלנו", מבהירה תמי.
כל אחד נדרש למצוא את המרחב המוגן המיטבי עבורו. "אם המקלט הציבורי אינו נגיש, נחפש מרחב מוגן אחר שהוא כן נגיש ויחסית קרוב. אם הטילים משוגרים מרחוק, במקרה זה מאיראן, יש התראה של כמה דקות לפני להתארגן. אחר כך, מגיעה ההתראה להיכנס למרחב המוגן. תנצלו את הדקות האלו להתארגן", מבקשת תמי.
חשוב להבהיר שלא תמיד תינתן ההתראה המקדימה. כשמשוגרים טילים מלבנון אין התראה מקדימה לפני האזעקה. גם לא כשמדובר בכלי טייס עוינים. אבל, לצערנו, לא תמיד יש מקלט נגיש במרחק סביר. "אפשר להתגונן בחדר המדרגות. או, בעדיפות אחרונה, בחדר פנימי בבית", אומרת תמי.
לתמי חשוב להזכיר שאנשים עם מוגבלויות לא לבד. עם ישראל מאוד אוהב לעזור. "מקל או כלב נחיה מאוד עוזרים לעיוורים ולקויי ראיה. אבל, אם צריך להגיע למרחב המוגן במקום שאתם לא מתמצאים בו, תבקשו עזרה. אני שומעת מכבדי שמיעה וחירשים שהם מבקשים משכנים או בני משפחה להעיר אותם כשיש אזעקה בלילה. אתם לא צריכים לעשות את הכול לבד", היא מסבירה ברוך.
בפני דסק אנשים עם מוגבלויות ניצבים אתגרים. הם עומלים לפתור אותם. לא הכול תחת הסמכות שלהם. לדוגמא, אגף הסברה אינו האגף שאחראי על פיתוח מענה טכנולוגי מקיף יותר עבור כבדי שמיעה וחירשים. "כל הזמן, אנחנו מפתחים ומשנים דברים. נוכל לעדכן בדברים חדשים שאנחנו עושים כשהם יקרו", מספרת תמי.
קיימות דרכים רבות ליצור קשר עם פיקוד העורף. ראשית, מוקד 104 עובד עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. "אם צריך, הם מפנים אלינו שאלות ספציפיות על מוגבלות מסוימת", מבהירה תמי. יש מוקד גם בוואטסאפ עבור כבדי שמיעה וחירשים. מספרו הוא 052-910-4104.
