ביקורת חריגה על המוסד לביטוח לאומי: בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל ערעור של ילד בן 13 הסובל מתסמונת גנטית נדירה לאחר שוועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה כי אינו זכאי לקצבת ילד נכה.
השופטת רחל בר"ג-הירשברג קבעה כי החלטת הוועדה של ביטוח לאומי התבססה על תשתית עובדתית חלקית וחסרה, דבר המהווה, לדבריה, "טעות משפטית ברורה".
הילד אובחן עם תסמונת Loeys-Dietz, מחלה גנטית נדירה שעלולה להיות כרוכה בסיכונים רפואיים משמעותיים. לפי המסמכים הרפואיים שהוצגו לבית הדין, מצבו מחייב מעקבים רפואיים תכופים וטיפול מתמשך, בין היתר מעקב קרדיולוגי מחשש להתרחבות של אבי העורקים, מעקב אורתופדי, בדיקות עיניים וכן טיפולים נוספים.
למרות זאת, ועדה של הביטוח הלאומי קבעה כי הוא אינו עומד בתנאים לקבלת קצבת ילד נכה, בטענה שלא הוכח "עומס טיפולי" המצדיק זכאות לגמלה.
אלא שבית הדין מצא כי בהחלטת הוועדה לא ניתן ביטוי למכלול הנתונים הרפואיים. השופטת ציינה כי במסמכים שהוגשו מופיעים בין היתר המלצות לטיפול תרופתי בלחץ דם, טיפול בסטרואידים לבעיות עוריות, בדיקות למומים וסקולריים והמלצה לתרגול פיזיותרפי יומיומי, אך חלק מהנתונים הללו כלל לא הוזכרו בהחלטת הוועדה. "התשתית העובדתית שעליה נשענה הוועדה לוקה בחסר ואינה מלאה", כתבה השופטת, "הדבר עולה כדי טעות משפטית ברורה".
הדיון חשף גם נסיבות משפחתיות קשות במיוחד: אמו של הילד נפטרה בפתאומיות זמן קצר לאחר שילדה את אחותו, בעקבות סיבוך של תסמונת גנטית שלא הייתה ידועה קודם לכן. האב נותר לגדל לבדו 11 ילדים, כאשר כמה מהם לוקים באותה תסמונת ואחות נוספת נמצאת על הרצף האוטיסטי.
השופטת גם מתחה ביקורת על כך שהוועדה לא ביררה לעומק את העובדה שאחיו של הילד, הסובלים מאותה תסמונת בדיוק, דווקא הוכרו על ידי הביטוח הלאומי כזכאים לקצבת ילד נכה. לדבריה, נתון זה "מצריך על פני הדברים בירור", אך דבר זה לא נעשה.
בסופו של דבר קבע בית הדין כי עניינו של הילד יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, שתדון בו מחדש, תשמע את טענות האב והמשפחה ותבחן מחדש את העומס הטיפולי. השופטת הדגישה כי על הוועדה לנמק את החלטתה באופן מפורט, "כך שגם מי שאין עיסוקו בתחום מומחיותה יוכל לרדת לסוף דעתה".
הביקורת החריפה ביותר בפסק הדין הופנתה כלפי התנהלות הביטוח הלאומי במהלך ההליך המשפטי עצמו. השופטת ציינה כי למרות שסיכויי הערעור הוסברו למוסד כבר בדיון מוקדם, הוא סירב תחילה לקבל את המלצת בית הדין ובהמשך אף חדל להשיב להחלטות שניתנו.
לדבריה, התנהלות זו הייתה "התנהלות מכבידה של המוסד" ואף הותירה "רושם של זלזול במערער כמו גם בבית הדין", תוך בזבוז זמן שיפוטי ציבורי שלא לצורך. בשל כך חייבה את הביטוח הלאומי לשלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 5,000 שקלים.
כאמור, הדיון בעניינו של הילד יחזור כעת לוועדה הרפואית, שתידרש לבחון מחדש את מצבו הרפואי ואת העומס הטיפולי הכרוך בו ולהכריע מחדש בשאלת זכאותו לקצבת ילד נכה.
