ילד בן שש הלוקה בשיתוק מוחין הפך לאדם הראשון בבריטניה שמנסה בביתו שלד חיצוני ביוני שפותח על ידי חברה מלונדון.
אסגר, מהעיר סטראוד שבמחוז גלאוסטשייר, ניסה שלד חיצוני ממונע חדש בשווי 72,000 ליש"ט, כמעט 300 אלף שקל, שמטרתו לשפר את יכולת התנועה שלו.
הוריו, הולי וסם, סיפרו כי היה "מרגש" לראות אותו הולך ברגל עד לבית הספר. עם זאת, הם אמרו שאם ירצו לרכוש את האביזר המיוצר על ידי חברת ביוניק פאוור, הם יצטרכו לגייס כסף למימונו.
סם וולמסלי ממרכז הייעוץ האורתוטי של לונדון, המנהל את הניסוי, אמר כי הוא בטוח שבעתיד הטכנולוגיה תהיה נגישה לציבור הרחב.
לפי נתוני שירות הבריאות הציבורי של בריטניה (NHS), שיתוק מוחין משפיע על כ-1 מכל 400 ילדים במדינה. מדובר בנכות התפתחותית המשפיעה על תנועה וקואורדינציה.
בדרך כלל, אסגר משתמש בכיסא גלגלים או בעגלת ילדים כאשר הוא צריך ללכת למרחקים ארוכים, אך עם השלד החיצוני הוא אינו זקוק להם. המכשיר פותח במקור לשימוש צבאי בקנדה.
אביו, סם, אמר שהיה "מאוד מרגש" לראות את בנו מקבל יותר עצמאות. עם זאת, מחיר השלד החיצוני, 72,000 ליש"ט, גבוה מאוד. ההורים שילמו 600 ליש"ט רק כדי לנסות אותו במשך שבוע.
"אם זה הדבר הנכון עבורו, נגרום לזה לקרות כי אנחנו חייבים", אמר סם.
האמא הולי סיפרה: "נכות היא דבר יקר. אי אפשר באמת להגיד לא, כי אתה עושה הכול למען הילדים שלך. אם נקנה אחד כזה, כנראה שנצטרך לגייס סכום גדול של תרומות". לדבריה, הטכנולוגיה יכולה להיות "משנה חיים" עבור אסגר.
לפי נתוני ארגון הצדקה סקאופ, משקי בית עם אדם עם מוגבלות צריכים כ-1,000 ליש"ט יותר בחודש לעומת משקי בית ללא מוגבלות כדי להגיע לאותה רמת חיים בבריטניה. פער זה גדל משנה לשנה.
אמנדה ריצ'רדסון, מייסדת ארגון הצדקה, "פעולה למען שיתוק מוחין", אמרה כי חסמים בגישה לטכנולוגיה במחיר סביר ולמומחים בתחום יכולים ליצור חרדה אצל משפחות.
"ילדים עם שיתוק מוחין הם אחת הקבוצות שמחכות הכי הרבה זמן להפניה ולטיפול", הוסיפה ריצ'רדסון. "אנחנו צריכים קודם כל לדאוג לבסיס. ככל שהם מחכים יותר לעזרה, כך זה נעשה מתסכל ומתיש יותר".
