שימוש במריחואנה רפואית כדי להקל על תסמינים של מגוון הפרעות נפשיות אינו יעיל. כך עולה מניתוחים חדשים של מחקרים לפי רשת CNN.
מריחואנה רפואית כוללת מוצרים המכילים קנאבידיול (CBD) ודלתא-9-טטראהידרוקנאבינול (THC) – החומר בצמח שגורם לתחושת אופוריה. "לא מצאנו עדויות לכך שצורה כלשהי של קנאביס יעילה בטיפול בחרדה, בדיכאון או בהפרעת דחק פוסט-טראומטית, שהם שלושה מהגורמים המרכזיים שעבורם ניתן מרשם לקנאביס", אמר ג’ק וילסון, חוקר במרכז מטילדה לחקר בריאות הנפש ושימוש בחומרים מבוקרים באוניברסיטת סידני.
וילסון הוא המחבר הראשי של אחד המחקרים שפורסם ביום שני בכתב העת Lancet Psychiatry אשר ניתח תוצאות של 54 ניסויים מבוקרים אקראיים שפורסמו בין השנים 1980 ל-2025.
"התרופות מבוססות הקנאביס שניתנו במחקרים היו בעיקר מסוג קפסולות, תרסיסים או שמנים", הוא אמר. "בחיים האמיתיים אנשים משתמשים לרוב בקנאביס לעישון ולאופן השימוש הזה יש אפילו פחות עדויות ליעילות לבריאות הנפש".
שימוש במריחואנה גם לא שיפר את המצב עבור הפרעות נפשיות אחרות כמו אנורקסיה נרבוזה, הפרעה דו-קוטבית, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) או הפרעות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה.
לדברי מומחים, מחקרים על מריחואנה הם לעיתים קטנים וקשים לביצוע. ד"ר דיפאק סיריל ד’סוזה, פרופסור לפסיכיאטריה ומנהל המרכז לחקר הקנאביס והקנבינואידים באוניברסיטת ייל, אמר שהניסויים המבוקרים האקראיים שנכללו בסקירה של Lancet נחשבים ל"תקן הזהב" של המחקר.
ד’סוזה, שלא היה מעורב במחקר, הוא המחבר הבכיר של מאמר נוסף, שבחן גם הוא את יעילותן של צורות טבעיות וסינתטיות של CBD ו-THC על הפרעות נפשיות.
"שני המאמרים הללו מראים בבירור שאין ראיות שמצדיקות המלצה להשתמש בקנאביס או בנגזרותיו לטיפול בבריאות הנפש", אמר. "בכל זאת, כמעט כל מדינה בארה”ב מאשרת מריחואנה רפואית להפרעות נפשיות".
סכנות במקום תועלת
למרות היעדר ראיות לתועלת, השימוש במריחואנה רפואית עבור בריאות הנפש הולך וגדל. כ-27% מהאנשים בגילים 16 עד 65 בארה"ב ובקנדה השתמשו במריחואנה למטרות רפואיות וכמחציתם לשם ניהול בריאותם הנפשית.
"למרות חוסר ההוכחה ליעילות, רופאים ממשיכים לרשום מריחואנה רפואית להפרעות נפשיות", אמר וילסון. "בנוסף, לתעשיית הקנאביס יש קשרים עם חלק מהמחקרים, מה שעלול ליצור ניגוד עניינים".
שימוש קבוע במריחואנה חזקה עלול להיות מסוכן, במיוחד לאוכלוסיות פגיעות. שימוש במהלך היריון, גיל ההתבגרות והבגרות הצעירה עלול לפגוע בהתפתחות המוח. שימוש כבד בקרב בני נוער וצעירים עם הפרעות מצב רוח – כמו דיכאון והפרעה דו-קוטבית – קשור לעלייה בסיכון לפגיעה עצמית, ניסיונות התאבדות ותמותה.
אצל אנשים בסיכון גבוה להפרעה דו-קוטבית או להפרעות פסיכוטיות אחרות, למשל בעלי היסטוריה משפחתית, מחקרים מראים ששימוש במריחואנה מעלה את הסיכון לפתח הפרעה נפשית. שימוש לאחר הופעת הפרעה עלול להחמיר את התפקוד הקוגניטיבי ואת הסיכון להישנות.
"ייתכן שיש אלפים ואף מיליונים שמשתמשים בקנאביס לעיתים רחוקות ובכמויות קטנות ואינם חווים תופעות שליליות", אמר ד’סוזה. "אבל יש גם אנשים שהשתמשו מספר פעמים בלבד וחוו תופעות קשות ששינו את מהלך חייהם".
"אם אתה משתמש יומיומי בקנאביס חזק, ייתכן שיש לך סיכון גבוה פי שישה לפתח הפרעה פסיכוטית כמו סכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית לעומת מי שמעולם לא השתמש בה", הוסיף.
אחד הגורמים לבעיה הוא עלייה חדה ברמות ה-THC: מכ-4% בשנות ה-70 לכ-18%–20% בממוצע כיום. "כיום ניתן לקנות קנאביס עם ריכוז THC של 35%", אמר. "הריכוז יכול להגיע גם ל-80% – בערך פי 20 מהרמות שהיו בשנות ה-60 וה-70".
עוצמה גבוהה זו תורמת גם לעלייה בהתמכרות. בארה”ב, כשלושה מתוך 10 משתמשים במריחואנה סובלים מהפרעת שימוש בקנאביס – המונח הרפואי להתמכרות. הפרעה זו קשורה לתלות ויכולה לכלול תסמינים כמו חשק לאכול, חוסר תיאבון, עצבנות, אי-שקט ושיבושי שינה ומצב רוח לאחר הפסקת השימוש.
ישנן שיטות מוכחות לטיפול בבעיות נפשיות: תרופות מקבוצת SSRI הן טיפול נפוץ לחרדה ודיכאון והטיפול הפסיכולוגי המוביל הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), לעיתים בשילוב עם תרופות. זהו טיפול ממוקד מטרות שנועד לשנות דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים ולשפר ויסות רגשי ומצב רוח.
