
ñëëåú ùå÷ îçðä éäåãä áéøåùìéí ìàçø äôéâåò äøöçðé ùáåöò ò"é ùðé èøåøéñèéí îúàáãéí àùø âøîå ìäøåâéí åôöåòéí øáéí.
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע בתחילת החודש שהדיון בעניינה של נפגעת פעולת איבה יוחזר לוועדה הרפואית לעררים תוך שהשופט עמי רוטמן מותח ביקורת חריפה על התנהלות המוסד לביטוח לאומי. בנוסף, קבע השופט כי הביטוח הלאומי יחויב בהוצאות המשפט של האישה בסכום של 6,000 שקלים.
האישה הוגדרה כנפגעת פעולות איבה לאחר הפיגוע הקטלני בשוק מחנה יהודה בירושלים ביולי 1997, פיגוע שבו נרצחו 16 בני אדם. באותה תקופה, האישה הייתה אם לארבעה ילדים וסבלה מכוויות קשות בדרגה 3, שהובילו לאשפוז ממושך של שלושה חודשים, השתלות עור וטיפולי שיקום אינטנסיביים.
למרות שביולי 1998 נקבעה לה נכות נפשית בשיעור של 10% בלבד, התיעוד הרפואי והעדויות בתיק מציירים תמונה של קריסה תפקודית הדרגתית ומתמשכת לאורך כמעט שלושה עשורים.
מאז הפיגוע החלה האישה להסתגר אט אט מן העולם החיצון, מה שהוביל להידרדרות נפשית קשה, ניתוק מחברים ומבני משפחה, גירושין מבן זוגה ואובדן מוחלט של היכולת לנהל את ענייניה הכספיים, עד כדי צבירת חובות עצומים וחוסר יכולת בסיסית לנהל חשבון בנק.
המפנה הדרמטי במצבה חל ב-7 באוקטובר 2023, עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" והישמע האזעקות. בפסק הדין צוין כי האירועים גרמו למצבה הנפשי, שהיה שברירי בלאו הכי, להתערער עד לכדי אובדן שליטה.
האישה פנתה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקיים דיון מחודש בשל החמרה במצבה. הוועדה הרפואית לעררים, שהתכנסה בדצמבר 2024, התרשמה כי האישה סובלת מהפרעות בחשיבה עם גוון פרנואידי, אפקט רוגזני וגישה חשדנית וציינה כי מדובר בהפרעה שהחלה בפיגוע כשהייתה בת 24 ושממנה לא התאוששה עד היום.
למרות קביעות אלו, הוועדה דחתה את הבקשה להחמרה בטיעון שההידרדרות היא "תהליך מתמשך" שאינו קשור בהכרח למלחמה וכי מצבה הנפשי הקשה, שכלל איומים בהתאבדות וירידה בתפקוד, היה קיים עוד קודם לכן.
האישה ערערה לבית הדין האזורי לעבודה על ההחלטה ובפסיקתו מתח השופט רוטמן ביקורת נוקבת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים. רוטמן ציין כי העובדה שההידרדרות הייתה "זוחלת" ומתמשכת לאורך 27 שנים אינה מנתקת את הקשר הסיבתי לאירוע היסוד, אלא להפך, משום שהיא מעידה על עומק הפגיעה המקורית.
בית הדין קבע כי האישה מעולם לא טענה שהיא נפגעת מלחמת חרבות ברזל כאירוע נפרד, אלא שהמלחמה הציפה את הטראומה הישנה והביאה אותה לנקודת שבירה תפקודית.
"דעתי אינה נוחה, והדבר מצוין בלשון המעטה, מהתנהלות המוסד לביטוח לאומי בהליך זה", כתב השופט רוטמן בפסק הדין. "התנהלות זו אינה הולמת את הדין או את ההתנהלות המצופה בתיקים מסוג זה, שבהם יש לטפל בעדינות ורגישות רבה במיוחד".
רוטמן ציין גם כי עמדת הביטוח הלאומי הייתה "הצעה ריקה מתוכן", שהתעלמה מהוראות החוק ומהצורך בטיפול רגיש בנפגעי פעולות איבה. בית הדין הורה להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה באותו הרכב, תוך הנחיה חד-משמעית לבחון האם ההידרדרות והחובות, ניסיונות ההתאבדות וחוסר התפקוד הם תולדה של הפיגוע משנת 1997, תוך הבהרה שאין להתייחס ל-7 באוקטובר כאירוע ספציפי אלא כחלק מההחמרה הזוחלת.
בנוסף, השופט הורה להעביר את פסק הדין לעיונם של בכירי הלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי, עו"ד אלי בלום ועו"ד רועי קרת, כדי למנוע הישנות של מקרים כאלו בעתיד.





