
סוגיית האחריות על טיפול באנשים עם מוגבלות שאין להם גישה למרחב מוגן דווחה כאן בשווים בהרחבה מפרוץ המלחמה. לפי הפרסום, כשלא מדובר בפינוי גורף אלא במקרים פרטניים – למדינה אין חובה חוקית כיום בחוק לדאוג לאותם אנשים. אלא שמסתבר שכבר מאז שנת 2024 עובדים על ניסוח תקנות שיפתרו את האבסורד.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פועלת מאז 2024 על קידום התקנות שפרסם שר הביטחון. התקנות עוסקות בהנגשת מיגוניות, הקמת אזורים בטוחים, פרסום לגבי הנגשת שירותים בחירום ואף, כפי שבמקרה של אדית איתן שדיווחנו עליו אתמול, שהמדינה או הרשות המקומית תפעל לפינוי אנשים עם מוגבלות שאין להם מרחב מוגן בבית או שאין באפשרותם להגיע למרחב מוגן בזמן.
"עמדת הנציבות היא כי בהתאם להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לממשלה ולרשויות המקומיות ישנה חובה לתת מענה מותאם לצרכים של אנשים עם מוגבלות גם ובמיוחד בעיתות חירום", אמרו בנציבות לשווים. "מענה זה צריך לכלול את כל שירותי החירום שניתנים לכלל האוכלוסייה, וגם מענים מיוחדים שדרושים לאנשים עם מוגבלות".
לפי הנציבות, בחודש האחרון מתקיימים דיונים שוטפים בנושא. "עמדתנו היא שבתקנות אלו יש לקבוע שרח"ל (רשות החירום הלאומית) תכין ותיישם תוכנית ממשלתית למענה מותאם בעת חירום לאדם עם מוגבלות בעת שאינו יכול לשהות בביתו במצב חירום ותעמיד לצורך כך את המשאבים הנחוצים", נמסר מהנציבות.
עוד אמרו בנציבות לשווים כי "אנו עומדים על כך שבתקנות תיכלל חובה להצבת תומך קהילתי בשעת חירום בכל רשות מקומית, שמטרתם תהיה לסייע לאנשים עם מוגבלות בעת חירום כולל יצירת קשר טלפוני ומתן מענים פרטניים".
היום היה אמור להתקיים דיון נוסף בנוגע לתקנות בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אך הוא בוטל מסיבה שאינה ברורה. יש לציין כי בשבוע הבא יוצאת הכנסת לפגרה כך שלא ברור מתי יושלם הליך אישור התקנות.

מכון ירושלים לצדק וארגון הנכים "זכויות נכים" שיגרו מכתב ליו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, בדרישה להשלים את אישור התקנות בהקדם וללא דיחוי.
"אנו מעריכים את מאמציך לקדם את התקנות, אך קיבלנו בתדהמה את ביטול הדיון", נכתב במכתב הארגונים לוולדיגר. "התנהלות זו, הן של הממשלה והן של הכנסת, היא סטירת לחי והפניית עורף להמשך הפקרתם של ציבור הנכים בישראל, שזכותם הבסיסית הלגיטימית היא לקבל הגנה ראויה ולא להיות מופקרים לחייהם ולגורלם בלי גיבוי ולקיחת אחריות של המדינה וכלל רשויותיה.
עוד נכתב במכתב כי "אי אישרור ואישור התקנות הללו בשרשרת תקנות חירום כחוליה מקשרת מפקירה את ציבור הנכים בישראל באמצע מלחמה כמו בראשיתה וכמו בעם כלביא להיות חסרי הגנה בסיסית ראויה של מרחב תיקני נגיש ומונגש בר השגה בהגעה בזמן סביר".





