חברת סטארט-אפ ישראלית בשם Kailo Pharma שהוקמה בחודש שעבר הצליחה עד כה לגייס 6.5 מיליון שקל על מנת לפתח טיפול חדשני לפוסט-טראומה (PTSD) שנועד למגר אותה מהשורש.
בשלב זה המחקר מתבצע בעכברים, אך החוקרים של אוניברסיטת חיפה מאמינים שיוכלו להתחיל במחקר טרום-קליני בתוך כשלוש שנים.
בעת אירוע טראומטי, המוח לא רק "זוכר" את מה שקרה, אלא גם משנה את אופן הפעולה של תאי העצב (נוירונים) ושל הרשתות המחברות ביניהם. הורמוני לחץ משתחררים (אדרנלין, קורטיזול) וכתוצאה מכך עולים הדופק, הדריכות וחדות החושים. הקוגניציה והשליטה נחלשות וקשה לחשוב בהיגיון.
נכון להיום ישנן מספר שיטות מקובלות לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית:
EMDR: שיטה המשלבת עיבוד זיכרונות טראומטיים עם גירוי דו-צדדי כמו תנועת עיניים.
CBT: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הכולל שיחות וחשיפה הדרגתית.
גירוי מגנטי (TMS): חשיפה של המוח לשדות מגנטיים המחזקים את הפעילות באזורי וויסות רגשות ומחלישים אותה באזורי פחד ורגשות קשים.
טיפול תרופתי: להקלה על תסמינים כמו דיכאון, חרדה והפרעות שינה.
טיפולים משלימים וקבוצתיים: קבוצת תמיכה, יוגה, מיינדפולנס וטיפול פסיכודינמי.
SGB: הליך רפואי הכולל הזרקה של חומר הרדמה מקומי לצוואר, ומתמקד בשינויים עצביים ופיזיים במערכת "הלחם או ברח" המתרחשים בגוף המטופל בעקבות טראומה או חרדה.
החוקרים מאוניברסיטת חיפה זיהו את המנגנון התאי שמשתנה בעת אירוע טראומטי באמצעות איתור הבדלים בתהליכים הביופיזיקליים והמולקולריים החלים בתאי המח כאשר הם מקודדים זיכרונות רגילים לעומת זיכרונות טראומטיים.
בהתבסס על ממצאים אלה, הם התאימו בשיתוף עם פרופסור חיים גילון מהאוניברסיטה העברית טיפול המתבסס על פפטיד מסוים (שרשרת חומצות אמינו המהוות את אבני הבניין של חלבונים), וראו שהתאים חוזרים לתפקוד ולמבנה נורמליים.
"בניגוד לטיפולים אחרים שיש לפוסט-טראומה היום, שמתמקדים בסימפטומים מבלי להבין את המנגנון, ואני לא בא לגרוע מיעילותם, הטיפול שלנו מתמקד בשורש הבעיה", אמר לשווים פרופ' אדי ברקאי מאוניברסיטת חיפה, שבמעבדתו התבצע המחקר בראשותה של ד"ר איריס ראובני. פרופסור ברקאי הוא נוירו-פיזיולוג החוקר מנגנונים של למידה וזיכרון.
"אנחנו יודעים הרבה מאוד על הבסיס הביו-פיזי והמולקולרי של הזיכרון, כבר 80 שנה חוקרים את אותו מודל שמדבר על חיזוק של קשרים בין תאי עצב, שיוצר רשתות עצביות ששומרות את הזיכרון. המנגנון שגילתה ד"ר ראובני חדש משום שהוא משנה את כל התא ולא את הקשרים שלו עם תאים אחרים", הסביר פרופ' ברקאי. "כאמור, זה אומר שלזיכרון טראומטי יש מנגנון ביו-פיזי ומולקולרי שונה לחלוטין מזה של זיכרון רגיל. כלומר אפשר "לשתק" רק את ההיבט הטראומטי של הזיכרון מבלי לפגוע בזיכרון הרגיל".
"אפשר לנטרל את הזיכרון כולו", הוא המשיך. "אבל זה כמו להיכנס לראש של מטופל עם פטיש ואזמל. מה שאנחנו עושים דומה יותר לכניסה עם כלים של מנתח מוח. האדם עדיין זוכר את הטראומה, אבל היא לא משתלטת עליו, הוא לא חווה אותה מחדש".
למעשה, ההשפעה תהיה על כל התאים השייכים לרשת שקשורה לזיכרון הטראומה. "החומר שאנחנו נותנים לעכברים נכנס למוח כולו, אבל רק בתאים שבהם המנגנון השתנה כתוצאה מהטראומה הוא ישפיע. אנחנו למעשה מוחקים את הפוסט-טראומה שהופכת לזיכרון רגיל".
הצפי הוא שהטיפול, שיינתן כתרסיס לאף, יהפוך למסחרי בתוך חמש עד עשר שנים. למאמר המלא על המחקר – לחצו כאן
