האם שאלתם את עצמכם פעם למה כל כך הרבה אנשים עם מוגבלויות גרים בלי ממ"ד? האם מדובר בטעות קוסמית של היקום או בתוצאה אפשרית של מדיניות? כמובן שאף אחד לא כתב במסמך ממשלתי שאנשים נכים צריכים לגור בלי ממ"ד. אבל לפעמים התוצר של מדיניות מביא למצב מסוים, גם בלי שמישהו קיבל את ההחלטה הזו במפורש.
מצב הדיור של נכים בישראל תלוי בסיוע בשכר דירה. כ-90% מהנכים בישראל מתגוררים בקהילה ולא במוסדות, כך לפי דו"ח של מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל (2021). רוב הנכים בישראל אינם זכאים לדיור ציבורי בגלל מדיניות דיור ציבורי קשוחה ומצומצמת שרק הוקשחה יותר מאז 2012.
לכן נכים רבים שוכרים דירה באופן עצמאי בשוק החופשי. דבר שמתאפשר, בין היתר, בעזרת סיוע בשכר דירה במתכונת ייעודית לאנשים עם מעל 75% אי-כושר השתכרות. חשוב להבהיר, לא מדובר בסיוע כלכלי על רקע הכנסה, אלא בסיוע אוטומטי על רקע מוגבלויות.
באוגוסט 2022 כתבתי סקירה על מצב הסיוע בשכר דירה של אנשים נכים. הנה הנתונים שהיו רלוונטיים ב-2022: הסיוע בשכר דירה לנכים עמד על 770 שקלים. הסכום הזה לא השתנה מאז 2010. בין 2010 ל-2022 זינק שכר הדירה ביותר מ-50%. סכום הסיוע בשכר דירה לא עלה בעשור הזה, מעבר לכמה שקלים בודדים (מ-763 ש"ח ל-770 ש"ח).
עברו מאז קרוב לארבע שנים, שכר הדירה עלה שוב בעוד 20-15%. כשהסיוע בשכר הדירה עדיין עומד על 770 שקלים וכ-1,000 שקלים לזוג נכים. כלומר, בזמן שסכומי השכירות עלו בכ-50% בין 2010 ל-2022 ובעוד כ-15% לפחות מאז 2022, סכום הסיוע בשכר דירה נשאר זהה. נוסיף לזה אינפלציה מצטברת של כ-23% מאז מ-2010 ועד היום, ונבין שה-770 שקל האלה שווים הרבה פחות ממה שהיו שווים כשנקבעו.
במילים אחרות: המדינה הקפיאה את התמיכה, שכר הדירה רץ קדימה ואנשים עם מוגבלויות נדחקו לשוליים של השוליים של שוק השכירות. לא כי מישהו החליט שכך יהיה, אלא כי אף אחד לא תיעדף תקציבית או עידכן את החוזר הפנימי שמגדיר את סכומי הסיוע בשכר דירה לנכים.
בטווח המחירים הללו, כשקצבת נכות עומדת על 4,500 ש"ח, אנשים עם מוגבלויות יכולים להרשות לעצמם את השאריות של שוק השכירות: דירות לא מתוחזקות, בבניינים ישנים, בלי ממ"ד ולפעמים גם בלי מעלית.
יש גם לקחת בחשבון את העובדה שאנשים עם מוגבלויות ומחלות כרוניות לא בהכרח יכולים לגור מחוץ למטרופולין. טיפולים רפואיים ושירותי שיקום נוטים להיות יותר זמינים בערים ופחות זמינים בפריפריה.
הבעיה המבנית היא שסכומי הסיוע בשכר דירה לנכים תלויים בחוזרים פנימיים בלבד בין משרד השיכון למשרד האוצר. אין חוק שמסדיר הצמדה של סכומי סיוע בשכר דירה או השוואה לשוק השכירות. זה אומר שאם יש קבוצה שהמדינה מתעדפת פוליטית או אסטרטגית, הסיוע בשכר דירה של הנכים פשוט נשכח. ככה למשל, 48% מהתקציב הכולל לסיוע בשכר דירה הולך לעולים חדשים. וכך, למרות שתקציב הסיוע בשכר דירה גדל, הנכים לא ראו עלייה בסכומי הסיוע שלהם.
ישראל חריגה בנוף מדינות ה-OECD. ברוב המדינות המפותחות; בריטניה, קנדה, אוסטרליה וחלקים מארה"ב, הסיוע נגזר מהשכירות בפועל ומרמת ההכנסה. במדינות אלו יש גם חוק סיוע בשכר דירה מסודר. בישראל אין חוק סיוע בשכר דירה. הסכום נקבע בחוזרים פנימיים שלא השתנו מלפני עשור וחצי. ואת התוצאות אפשר לראות גם בתחום המיגון.
כמובן שאי אפשר לקבוע חד-משמעית שזו הסיבה היחידה לחוסר המיגון. בעיית המיגון נוגעת לחלקים נרחבים באוכלוסייה ויש בה כשלים תשתיתיים שחורגים מאוכלוסייה אחת. אבל כשמדיניות דוחקת קבוצה שלמה ופגיעה מאוד לשולי שוק הדיור, חוסר המיגון הופך ממחדל כללי לגורל כמעט בלתי נמנע.
החלק החשוב הוא שלא מדובר בגזירת גורל. מדיניות יכולה להשתנות ולהשפיע לטובה על חיים של אנשים רבים.
