אפריל הוא חודש המודעות לאוטיזם, שמוקדש להכרה ולכבוד חוויות וזהויות של אנשים על הספקטרום האוטיסטי. כחלק מציון החודש, פרסמה אוניברסיטת וירג'יניה טק באתר החדשות שלה כתבה בנושא עומס רגשי אצל אנשים עם אוטיזם.
עומס רגשי הוא תופעה נפוצה, אך אצל אנשים עם אוטיזם הוא עשוי להתרחש בתדירות גבוהה יותר ובעוצמה חזקה יותר. הוא מתרחש כאשר האדם אינו מסוגל להתמודד עם הדרישות המוצבות בפניו.
אנג’לה סקרפה, מנהלת קליניקת האוטיזם ומרכז המחקר לאוטיזם באוניברסיטת וירג’יניה טק, מסבירה מדוע עומס כזה מתרחש, כיצד הוא מתבטא בגילים שונים ואילו אסטרטגיות מסייעות לזהות ולנהל אותו.
אצל ילדים, בין אם הם אוטיסטים ובין אם לא, עומס רגשי עשוי להופיע כקיפאון, כבכי, כהסתתרות או כהתקפי זעם. "לא מדובר בהתנהגות 'רעה'", אמרה סקרפה. "זה מצב של הצפה ואי-ידיעה כיצד להתמודד עם רגשות עוצמתיים".
חלק מהאנשים האוטיסטים עשויים לבצע התנהגויות חזרתיות, כמו נדנוד הגוף או חזרה על מילים, בעוד אחרים חווים מצוקה פנימית שאינה נראית כלפי חוץ.
מכיוון שאוטיזם הוא ספקטרום, לא כל האנשים האוטיסטים חווים עומס רגשי באותו אופן. "יש אנשים שחווים עוררות רגשית, אך מתקשים לזהות או לתאר את מה שהם מרגישים", הסבירה סקרפה. קשיים בתקשורת, בהבנת רמזים חברתיים ורגישות חושית מוגברת יכולים להעצים רגשות במצבים יומיומיים ולהקשות על ויסותם.
אצל בני נוער ומבוגרים אוטיסטים, עומס רגשי חוזר עלול להוביל לשחיקה. "שחיקה אוטיסטית היא תשישות רגשית ולעיתים גם פיזית הנובעת מלחץ כרוני לנסות להתאים את עצמם לסביבות שאינן תואמות את הצרכים שלהם", אמרה סקרפה.
גם גורמים ביולוגיים עשויים לתרום לכך. מחקרים מצביעים על כך שאצל אנשים עם אוטיזם קצב הלב גבוה יותר ופחות משתנה, מה שמעיד על מערכת עצבים תגובתית יותר. "מערכת העצבים אינה 'פגומה'", הוסיפה סקרפה. "אבל היא כן מלמדת אותנו משהו על המצב הפנימי של האדם".
היא הסבירה שסימני אזהרה לעומס רגשי יכולים לכלול דופק מואץ, נשימה מהירה, מתח בשרירים, אי-שקט ועלייה בהתנהגויות חזרתיות. גם מצוקה פנימית, כמו מחשבות רצות או חרדה, עשויה להופיע.
סקרפה מציעה אסטרטגיות התמודדות שהיא מכנה PRISM: כלים פיזיים, הרפיה, עניין וכלים חברתיים ומנטליים. כלים אלו מדגישים דרכים שונות לוויסות רגשי – מתנועה וטכניקות נשימה ועד עיסוק בפעילויות משמעותיות ופנייה לקבלת תמיכה מאחרים. ניתן להתאים אותם לילדים ולמבוגרים בהתאם לצרכים וליכולות האישיות.
"רגשות הם החברים שלנו", היא הוסיפה. "אין שום דבר פסול בלהרגיש אותם. המטרה היא ללמוד לזהות אותם ולהגיב בדרכים שתומכות ברווחה הנפשית". אם אנשים או משפחות חשים מוצפים מעבר למה שאסטרטגיות יומיומיות יכולות לעזור בו, מומלץ לפנות לקבלת עזרה מקצועית.
