כוכבת הסדרה עטורת הפרסים, “The Pitt”, טל אנדרסון, מעודדת ילדים לאמץ את האינדיבידואליות שלהם ולהבין שיש יותר מדרך אחת לעשות משהו נכון באמצעות ספר הילדים החדש שלה, “Oh Tal! Not Like That” (הו טל! לא ככה).
הספר, שיצא ב-15 באפריל 2026, הוא השני בסדרה שלה, בעקבות "Oh Tal! Not Today" (הו טל! לא היום) שבו הקוראים הוצגו לראשונה לדמות הראשית הלא מובנת, טל, בסביבה הביתית שלה. בהמשך, טל הולכת לבית הספר ושוב מוצאת את עצמה לא מובנת, הפעם על ידי מורים וילדים אחרים שאומרים לה, "לא ככה".
"בחרנו בית ספר כרקע לספר השני, כי בבית הספר, המאייר מייקל ריצ'י ווייט ואני הרגשנו הכי לא מובנים והכי מבולבלים. שם שנינו זוכרים שקיבלנו את הכי הרבה לחץ להיות יותר כמו כולם ופחות כמו עצמנו", משתפת אנדרסון שהיא בעצמה אישה על הרצף האוטיסטי.
ווייט ואנדרסון נפגשו על הסט של סדרת נטפליקס “Atypical” (לא טיפוסי) והם משתמשים בחוויות הילדות המשותפות שלהם כדי להציע מסר חיובי לילדים שעשויים להרגיש כפי שהם עצמם הרגישו בילדותם. הקוראים יראו את טל עוסקת באינטראקציה עם הסביבה שלה בדרך שהיא ייחודית לה, בניגוד למה שמצופה.
"עבור ילדים, אנחנו רוצים שהם יוכלו לראות דמות שהם יכולים להזדהות איתה בגיל מאוד צעיר ושמדגימה התנהגות שמעודדת אותם להיות עצמם במקום להיות קול נוסף שאומר להם פשוט להתנהג ולהתיישר", היא אומרת. "אנחנו גם רוצים לעודד הורים לטפח את ההבדלים האלה ולשבח את הפתרונות היצירתיים שהילדים שלהם מגיעים אליהם. תמיכה כזו גורמת לך להרגיש שחשיבה שונה צריכה להיחגג, במקום להיות משהו שאתה נענש עליו".
לחולל שינוי בטלוויזיה
אנדרסון בת ה-28 גם מראה לנוער מה אפשרי דרך קריירת המשחק המתפתחת שלה, במיוחד כשהיא מגלמת את בקה קינג בסדרת HBO Max המצליחה “The Pitt”. היא אומרת שהתגובה לדמות שלה הייתה חיובית בצורה גורפת.
"כאדם אוטיסטי, אני עצמי חייתי עם הרבה יחס ילדותי, אז לא הייתי מוכנה לכך שבקה תקבל כל כך הרבה תמיכה ושיהיו לה כל כך הרבה אנשים בצד שלה", היא אומרת. "זה גורם לי להרגיש נהדר כשחקנית וגם כאישה אוטיסטית, לגלות שיותר אנשים הם בצד שלנו ממה שיכולתי לדמיין".
נשים עם שונות נוירולוגית פנו לאנדרסון כדי לשתף עד כמה הן מזדהות עם הדמות שלה, כמו גם עם הדמות מל, אחותה של בקה. היא גם שמעה מהורים שאומרים שהם משנים את סגנון ההורות שלהם לאחר שצפו בקו העלילה של העונה הזו, שמדגיש את זכותה של בקה לקבל החלטות כשזה מגיע לגוף שלה ולחיים האישיים שלה.
"זה הכריח אותם להסתכל על ההתנהגויות המגוננות מדי שלהם כלפי הילדים האוטיסטים שלהם ופתח את העיניים שלהם לאפשר ולעודד אותם להשיג יותר עצמאות, שזה מדהים", היא ממשיכה.
אנדרסון מוסיפה שאנשים שלא הייתה להם שום חשיפה לשונות נוירולוגית עד שצפו בסדרה פנו אליה ואמרו שלמדו הרבה על אוטיזם ועל מוגבלות, מה שממחיש עד כמה ייצוג חשוב. אנדרסון רוצה שאנשים צעירים ירגישו השראה מצפייה בה בדרמה הרפואית עטורת הפרסים.
"כשהייתי צעירה יותר, אנשים רבים אמרו לי שיש דברים שלא אוכל לעשות או להשיג. בעיקר מצד ילדים אחרים וגם, באופן מפתיע, מצד רופאים וכמה מורים", היא מציינת. "אם יש משהו שאני רוצה שכל האנשים הצעירים ילמדו מלראות את הקריירה שלי וחלק מההישגים שלי, זה שלעולם לא כדאי לתת לאף אחד לומר לך שאתה לא יכול להשיג את החלומות שלך. אין להם שום זכות בזה".
חוגגים את חודש פעולת האוטיזם
הספר החדש שלה מגיע למדפים במהלך אפריל, חודש המודעות לאוטיזם, אבל אנדרסון חושבת שמונח אחר מתאים יותר. "מעולם לא הייתי מעריצה גדולה של חודש המודעות כי אני חושבת שאם אנחנו הולכים להגביל את המעורבות שלנו עם אוטיזם לחודש אחד, אז אנחנו צריכים להיות קצת יותר אגרסיביים לגבי זה", היא אומרת. "אני אוהבת את המונח 'חודש פעולת האוטיזם' כי הוא מעודד אנשים לנקוט בצעדים ממשיים כדי לכלול אנשים על הספקטרום בחיי היומיום".
משפחות של ילדים על הספקטרום יכולות להשתמש בחודש הזה כהזדמנות לחגוג את ההבדלים או התשוקות של הילד שלהן, מציעה אנדרסון. לדוגמה, הן יכולות לתכנן פעילות משפחתית שמכבדת משהו שהילד שלהם נהנה ממנו.
"לא משנה מה זה שהם נלהבים לגביו, אשרו את זה במקום לנסות לגרום להם לשנות את תחומי העניין שלהם למשהו יותר טיפוסי או מקובל", היא מדגישה. "אפריל הוא זמן טוב כמו כל זמן אחר לנקוט פעולה כדי לתמוך באינדיבידואליות של ילד".
כשהיא זוכרת את החוויה שלה עצמה כשגדלה, אנדרסון אומרת שתמיכה הורית כזו היא קריטית. "כאשר ילדים מתקבלים כפי שהם וההבדלים והתחומים שלהם מטופחים על ידי הורים במקום להימחק ולהיות מודחקים, ילדים מרגישים מועצמים", היא מוסיפה. "חשוב להבין שאנשים עם שונות נוירולוגית כמוני חושבים אחרת ומעבדים אחרת. ההבדלים האלה צריכים להיחגג, במקום לגרום לך להיכנס לצרות, או להוביל לכך שמישהו יגיד לך שאתה צריך לשנות מי שאתה. לא להיות מסוגל להראות לאנשים מי אתה באמת, יכול ליצור הערכה עצמית נמוכה שוברת נשמה. אז לעודד ילדים להיות ייחודיים, לחשוב אחרת ולהיות עצמם, לדעתי, זו דרך נהדרת לתמוך בילדים".
