מחקר ישראלי שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature הראה קשר כמותי בין פגות לאוטיזם. החוקרים רצו לאפיין כיצד הסיכון לאוטיזם משתנה בהתאם לגיל ההיריון בעת הלידה. הם הגיעו למסקנה שככל שגיל ההיריון מוקדם יותר, כך עולה הסיכון לאוטיזם.
אריאל ישראל, פרנסיס ב. מימוני, שלמה וינקר ויוסף מנדלוביץ', שעבדו בשיתוף פעולה בין קופת חולים לאומית, אוניברסיטת תל אביב ומשרד הבריאות, בחנו נתונים של ילדים שנולדו בין השנים 2011 ל-2023.
פגות היא גורם ידוע באופן עקבי כסיכון משמעותי לאוטיזם. הקשר בין גיל ההיריון בלידה לבין הסיכון להתפתחות אוטיזם נבחן במחקרים שונים וקיימת הסכמה כללית כי ככל שגיל ההיריון נמוך יותר – כך עולה הסיכון לאוטיזם. בעבר מצאו חוקרים שגם סיבוכים סביב הלידה קשורים באוטיזם.
במחקר הנוכחי רצו החוקרים לאפיין באופן כמותי את הקשר. דהיינו, בכמה עולה הסיכון לאוטיזם עם כל פרק זמן ספציפי וקבוע שיורד ממשך ההיריון ותוך בקרה על משתנים כגון דמוגרפיה ומוצא אתני. לצורך כך השתמשו החוקרים במאגר רשומות רפואיות אלקטרוניות ארצי.
החוקרים מצאו קשר מדורג בין ירידה בגיל ההיריון לבין עלייה בסיכון לאוטיזם. במחקר אפידמיולוגי, דפוס מדורג כזה נחשב לרמז חזק לקשר סיבתי אפשרי בין הגורם ה"חשוד" – פגות, לבין התוצאה – אוטיזם. עם זאת, המנגנון שבאמצעותו מתקיים הקשר אינו ידוע.
מגבלה אחת של המחקר היא היעדר נתוני אבחון סטנדרטיים מתוך הרשומות הרפואיות האלקטרוניות. השערת החוקרים היא שפגיעה בחומר הלבן במוח עשויה להיות מנגנון מרכזי שמעלה את הסיכון לאוטיזם בפגים. מחסור בחמצן אף מחמיר את הרגישות הזו – הפעלה חיסונית אימהית במהלך ההיריון (MIA) עלולה לגרום לעקה חמצונית ולפגיעה במוח העובר, מה שמוביל להפרעות בהתפתחות העצבית.
דלקת מוחית היא מנגנון מרכזי נוסף. לידה מוקדמת מלווה לעיתים קרובות בדלקת אימהית או עוברית העלולה להוביל לתסמונת דלקתית בעובר או ביילוד. דלקת זו עלולה לפגוע ביצירת קשרים בין נוירונים על ידי הסבת תאי מוח מסוימים מתפקידם התקין לתפקוד דלקתי .
"בעזרת הנתונים של קופת חולים לאומית זיהינו את כל הילדים שאובחנו עם אוטיזם והשווינו לילדים ללא אוטיזם", סיפר לשווים ד"ר אריאל ישראל מלאומית. "הקשר בין פגות לבין אוטיזם היה ידוע ורצינו לאפיין אותו. ראינו שהסיכון לאוטיזם היה גבוה יותר ככל שהלידה הייתה מוקדמת יותר ובאופן ספציפי, ילדים שנולדו לפני שבוע 28 היו בסיכון בערך פי ארבעה לעומת ילדים שנולדו במועד (אחרי שבוע 37), להיות מאובחנים עם אוטיזם. בין 31-28 שבועות הסיכוי היה בערך פי שלושה".
החוקרים הסבירו כי איתור מוקדם של עיכובים התפתחותיים הוא קריטי לצורך מתן תמיכה מיטבית לילוד. זיהוי סממנים מוקדמים המתריעים על סיכון מוגבר לעיכוב התפתחותי הוא דרך לשפר את התמיכה המוקדמת. מחקרים קודמים מראים כי עיכובים במדדים מוקדמים של תפקוד חברתי ותפקודים ניהוליים עשויים לנבא עיכובים מאוחרים יותר ואף אבחנות נוירו-התפתחותיות כגון אוטיזם.
קבוצת תינוקות בסיכון גבוה במיוחד היא זו של יילודים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ ילודים, בעיקר בשל פגות, משקל לידה נמוך או סיבוכים רפואיים אחרים. אכן, עיכובים בהתפתחות החברתית ובתפקודים הניהוליים נמצאו שוב ושוב בקרב תינוקות אלו וכן בקרב ילדים עם שיתוק מוחין.
עוד הסבירו החוקרים כי בהתחשב בעוצמת הקשר ובעקביותו, סביר, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, להגביר את הערנות ולבצע סקר שיטתי להתפתחות נוירולוגית בקרב ילדים שנולדו פגים.
שילוב בדיקות סקר לאוטיזם והערכות אבחוניות בתוכניות מעקב קהילתיות ליילודים, תוך התאמת רמת המעקב לדרגת הפגות, עשוי לאפשר זיהוי והתערבות מוקדמים יותר ולשפר תוצאות לטווח הארוך.
מאחר שישנן מספר תופעות המופיעות יחד עם אוטיזם, כגון בעיות בוויסות תחושתי, התפתחות מוחית לקויה וקשיי שינה, על קלינאים לשמור על עירנות מוגברת כאשר תופעות אלה קיימות.
"חשוב להדגיש כי גם בפגים מאוד מוקדמים, הסיכון לאוטיזם נותר נמוך במונחים אבסולוטיים ועומד על אחוזים בודדים. המטרה שלנו היא בעיקר להעלות את המודעות של הצוותים הרפואיים העוסקים במעקב אחר ילדים, כדי להקפיד על איתור מוקדם של סימנים ראשונים – אבני דרך ועיכוב התפתחותי. אני לא רוצה שההורים לילדים פגים יכנסו לחששות יתר", סיכם ד"ר ישראל.
