מה אם חלק מהסיכון לחרדה ולדיכאון אצל ילדים אינו נובע רק מהגנים שהם יורשים אלא גם מהנטיות הגנטיות של הוריהם ומהאופן שבו נטיות אלה משפיעות על הסביבה הביתית?
במחקר חדש שכלל יותר מ-9,300 משפחות מנורבגיה, מצאו חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אוסלו כי בריאותם הנפשית של ילדים קשורה הן לנטיות הגנטיות שלהם עצמם והן לאלו של הוריהם – ככל הנראה משום שפגיעוּת גנטית של ההורים יכולה לעצב גם את הסביבה שבה הילד גדל.
החוקרים מדגישים כי ההשפעות קטנות, אך הממצאים מספקים ידע חדש על האופן שבו פגיעוּת פסיכולוגית יכולה לעבור בין דורות.
"זה זמן רב ידוע שלהורים יש השפעה גדולה על בריאותם הנפשית של ילדיהם. החידוש במחקר שלנו הוא שאנו יכולים להראות זאת באמצעות נתונים גנטיים של האם, האב והילד בו-זמנית", אמרה רזייה צ'גני, מרכז המחקר PROMENTA, המחברת הראשית של המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Mental Health .
החוקרים ניתחו נתונים גנטיים ממשפחות נורבגיות שהשתתפו במחקר Norwegian Mother, Father and Child Cohort Study (MoBa). מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד בריאותם הנפשית של ילדים קשורה גם לנטיות הגנטיות שלהם וגם לאלו של הוריהם.
"הממצא המעניין ביותר הוא שתסמיני חרדה ודיכאון אצל ילדים אינם קשורים רק לנטיות הגנטיות שלהם. גם הפרופיל הגנטי של ההורים ממלא תפקיד", הסבירה צ'גני.
לדבריה, הנטיות הגנטיות של ההורים יכולות להשפיע על תפקוד הילדים, על ויסות רגשותיהם ועל אופן התנהלות חיי היומיום בבית. כך, פגיעוּת גנטית של ההורים עשויה להשפיע גם על הסביבה שבה הילד גדל. תופעות אלו נקראות השפעות גנטיות עקיפות.
המחקר מראה אפוא, שבריאותם הנפשית של ילדים מעוצבת הן על ידי הגנים שלהם והן על ידי הפרופילים הגנטיים של הוריהם, המשפיעים בתורם על הסביבה הביתית.
עם זאת, התמונה אינה אחידה בכל הגילים. חלק מהגורמים הגנטיים היו חשובים יותר בילדות, בעוד אחרים בלטו יותר בגיל ההתבגרות. הקשרים היו חזקים יותר בגיל 14 לעומת גיל 8, דבר המרמז כי השפעת הגנים והסביבה הביתית משתנה מהילדות להתבגרות.
בקרב ההורים, בלטו במספר מודלים שני גורמים: פגיעוּת גנטית של האם לעישון ונטייה גנטית של האב לרווחה נפשית. צ'גני מדגישה כי גורמים אלו לבדם אינם מסבירים את בריאותם הנפשית של ילדים, אך הם עשויים להצביע על תכונות ורגישויות המשפיעות גם על הסביבה המשפחתית.
במקביל, החוקרים מדגישים כי אין מדובר בכלי שנועד לנבא בריאות נפשית אצל ילדים יחידים. גם המודלים הטובים ביותר הסבירו רק עד 2.7% מהשונות בתסמיני דיכאון ועד 1.2% מהשונות בתסמיני חרדה.
"לגנים אין גורל קבוע מראש. הממצאים שלנו אינם יכולים לשמש לניבוי בריאות נפשית אצל ילדים ספציפיים, אך הם יכולים לעזור להבין טוב יותר כיצד סיכון עובר בין דורות", סיכמה צ'גני.
