פיונים נופלים בזה אחר זה בזמן ששחקנית הבאולינג הצעירה מתכוננת לסבב טורנירים. עבורה, זו דרך מצוינת להתמודד עם שיתוק מוחין. היא נעזרה בהליכון לאורך ילדותה ואף נאלצה לעבור ניתוח, מה שהשפיע על צורת ההליכה שלה.
עבור זואי מרקסטין מווינדזור, אונטריו שבקנדה, הבאולינג הוא טיפולי ועזר רבות בהתמודדות עם המחלה. כעת, היא בדרכה לטורנירים לאומיים ובינלאומיים כדי לומר לעולם שהכול אפשרי, אם רק רוצים.
"היו הרבה בנות שצחקו על איך שאני הולכת וכל מיני דברים כאלה", זואי אומרת. היא מספרת שלעיתים קרובות הציקו לה, אך הבאולינג עזר לה לצמוח ולמצוא חברים אמיתיים. כעת, הנערה בדרכה לטורנירים לאומיים בקיץ, כדי להוכיח לעולם שנכות אינה מהווה מחסום להצלחה.
"אני רוצה להראות לעולם שגם עם מוגבלות, זה לא עוצר אותך", זואי מוסיפה. "את יכולה להמשיך להתקדם בחיים".
בתחילת מאי, זואי תצא לאליפות הנוער הלאומית של קנדה בוויניפג ולאחר מכן ביולי לאליפות ה-“Junior Gold” במיניאפוליס שבארה"ב. זו הפעם השנייה שהיא בדרכה לטורניר בסדר גודל כזה. בשנת 2024, זואי זכתה במדליות זהב, כסף וארד בטורניר של הפדרציה הקנדית לבאולינג.
אביה של זואי, ניית'ן מרקסטין, אומר שההשתתפות בטורניר האמריקני, המושך אליו יותר מ-3,000 ילדים מכל העולם, היא הישג מרגש. "אני חושב שזה הפך אותה לחזקה יותר פיזית, מנטלית ורגשית כי היא אומרת לעצמה: 'היי, אני יכולה לעשות את זה'", אמר אביה.
הוא מוסיף שהיא רוצה להתקדם הלאה ולזכות במלגת אוניברסיטה, אך מאמנה, כרסי וולקוק, מציין שזה אפשרי רק בארה"ב, כיוון שרק אוניברסיטאות אמריקניות מציעות מלגות המבוססות על באולינג.
"אני בהחלט הייתי רוצה לראות יותר תוכניות בקנדה שבהן נוכל לשמר את שחקני הבאולינג שלנו, אבל אני מבין שספורטאים פשוט לא מקבלים מלגות רבות כאן בקנדה", אומר המאמן. "המלגות כאן מיועדות יותר להישגים אקדמיים".
וולקוק אומר שהוא רוצה לראות קהילת באולינג חזקה יותר בקנדה, כמו בארה"ב, שבה בכל עיירה קטנה יש אולם באולינג. זואי מסכימה. היא רוצה לראות יותר אנשים עם מצבים כמו שלה משתתפים בספורט הזה.
