
אמונה שהם גדלה בבית עם אח על הרצף האוטיסטי. היא הבינה שגם היא שונה וכשהייתה בת 16 היא ביקשה מהוריה לאבחן אותה. כיום, כשהיא בת 19, היא ממתינה לגיוס לצה"ל, כותבת על החיים כאוטיסטית ומנהלת קבוצה לנוער עם אוטיזם באזור ירושלים.
"לא היו לי הרבה תחומי עניין משותפים עם ילדים מהכיתה", היא מספרת בשיחה עם שווים. "בתחילת כיתה י', הגיע ילד חדש לכיתה ששמר את המספר שלי בטלפון תחת השם 'אמונה האוטיסטית'. מאוד נפגעתי ואמרתי לו והוא שינה את זה".
האירוע הזה השפיע מאוד על אמונה. לאחר הרצאה של חגית רון רבינוביץ', אמא לילד אוטיסט, היא ביקשה מהמחנך שלה להעביר שיעור על אוטיזם. "אמרתי לו שיש לי אח אוטיסט אז הוא הסכים. חקרתי מאוד ברצינות את הנושא ופתאום ראיתי המון דברים שהזדהיתי איתם. התחלתי לשאול את עצמי: האם יכול להיות שגם אני אוטיסטית?", היא שיתפה.
גם האבחון לא קרה בתוך ריק. "כשהייתי בכיתה ג', הפסיכולוגית כתבה שהיא חושדת שיש לי אוטיזם. אבל ההורים הלכו לאישה מקופת חולים שאמרה שאין טעם להמשיך לבדוק. אז הם לא המשיכו לבדוק", היא סיפרה. "אחרי שעשיתי את החלק הפסיכולוגי, כבר הגדרתי את עצמי כאוטיסטית. אחר כך, עשיתי גם את החלק הפסיכיאטרי".
אחרי האבחון, חיפשה אמונה עוד נערים ונערות אוטיסטים. היא מצאה קבוצות של אוטיסטים בפייסבוק. "באחת מקבוצות הפייסבוק, היה קישור לקבוצת וואטסאפ ארצית של נערים ונערות אוטיסטים. בהתחלה, ניהלתי אותה. אחר כך, הבנתי שאין קבוצה כזו באזור שלי והרמתי את הכפפה", היא מציינת.
"פגשתי אנשים שמבינים אותי ושעוברים את מה שאני עוברת", מודה אמונה בנוגע לקבוצה שהייתה לה השפעה מכרעת וחיובית עליה. כיום היא לא נעלבת כשאומרים לה שיש לה אוטיזם.
אמונה סיימה את התיכון בהצטיינות עם תעודת בגרות מלאה ועבדה במשך ארבעה חודשים לפני הגיוס. "לא סיפרתי בעבודה שאני אוטיסטית. פחדתי שאם יידעו, יסתכלו עליי אחרת", היא שיתפה.
אמונה הייתה אמורה להתגייס דרך "תתקדמו", מסגרת שמאפשרת לאוטיסטים להתגייס לשירות סדיר. אך נאמר לה שהיא זקוקה למעטפת רחבה יותר. על כן, היא התחילה תהליך התנדבות. "הייתי אמורה להתגייס אחרי פסח. התחלתי את תהליך ההתנדבות לצבא דרך תוכנית רואים רחוק. אני מקווה להתקבל לקורס ביולי הבא", היא אומרת.
מלבד הרצון העז להתנדב לשירות משמעותי, אמונה רוצה להרחיב את השכלתה בתחום הספרות. "בסופו של דבר, אני רוצה להוציא ספר שירה", היא אומרת בגאווה ומסכמת במסר: "זה שאנחנו אוטיסטים, לא אומר שאנחנו לא יכולים לעשות דברים. זה גם לא אומר שאנחנו מקולקלים".





