לאדם סיעודי, העובד הזר הוא כמו הידיים והרגליים שלו. הוא עוזר לו בפעולות היום יום הבסיסיות, הולך איתו למקומות, כך שהאדם הסיעודי תלוי כמעט באופן מוחלט בעובד זר. אך יש לא מעט אנשים סיעודיים שמתקשים לשלם את שכרו של העובד הזר, ואף למצוא אותו.
"אנחנו לא מצליחים לעמוד בכל ההוצאות של העובדת הזרה של הבת שלי ואנחנו כבר לא יודעים מה לעשות", כך מספר לשווים, אמיר (שם בדוי) אבא לילדה בת 12 מירושלים, שמתמודדת עם שיתוק מוחין מלא ובשנתיים האחרונות נמצאת עם עובדת זרה.
"אנחנו כבר לא מצליחים להרים אותה כי היא גדלה. התחילו לי בעיות בגב, ככה שאנחנו חייבים את העזרה הזאת", מסביר אמיר. לדבריו, למרות שבתו מוכרת בביטוח לאומי עם 235 אחוזים והיא מקבלת קצבה מותאמת, המשפחה לא מצליחה להתמודד עם ההוצאות.
"רק קנאביס, טיטולים ואוכל עולה 4,000 שקל", הוא מעיד. "לזה צריך להוסיף את העלות של העובדת הזרה, שרק עולה עם הזמן, את הטיפולים של הילדה ואת כל המסביב, אפילו שזו הקצבה המקסימלית, היא לא מספיקה".
מעבר לכל ההוצאות הללו, אמיר משתף, שגם שכר הדירה יותר גבוה בשל המצב. "אנחנו גרים בדירה נגישה בשביל הילדה, אז היא יותר גבוהה מסתם דירה וצריך גם חדר למטפלת, מה שמייקר אפילו עוד יותר את השכירות".
בשל מצבה הרפואי, היא זקוקה להשגחה צמודה, מה שפוגע להורים גם בשגרת העבודה. "היא צריכה השגחה 24 שעות ויוצא שאנחנו צריכים להיות איתה ולא יכולים ללכת לעבודה ולפעמים אני גם צריך לעזוב את העבודה באמצע בשבילה, אז גם שכר העבודה יורד", הוא מספר.
אמיר מפציר במדינה לסייע. "אם המדינה רוצה שנשלם את כל התנאים האלו ונצליח לחיות בכבוד ולא בדוחק, היא צריכה להשתתף איתנו גם בזה", הוא מבהיר. "התנאים הולכים ומשתפרים כי המדינה מחייבת, אז שהמדינה תסייע".
יואב (שם בדוי) אדם סיעודי בן 41, שנתמך בעובד זר כבר 20 שנה, מעיד שהרבה פעמים קשה לו למצוא מחליף לעובד הזר. "בסוף מרץ, העובד הזר שהיה לי רצה שאשלם לו יותר כסף ובגלל שלא הייתה לי אפשרות, אז הוא עזב", משחזר יואב.
כתוצאה מהעזיבה, במשך חודש שלם, יואב היה ללא מטפל. "לי הייתה את המשפחה שעזרה לי לעבור את התקופה הזאת כמו שצריך. מה יעשה אדם סיעודי שהמטפל בוחר ללכת ואין לו את המשפחה?", הוא תוהה.
לדבריו, המדינה צריכה לקבוע תנאי שכר מקסימליים לעובדים, כדי שלא יהיה מצב שהעובד הזר כל פעם ירצה העלאה. "יש אנשים עשירים שאין להם בעיה לשלם הרבה יותר ממה שצריך לשלם לעובד הזר ואז העובדים מדברים ביניהם ורוצים שנשווה להם את המשכורת, לאלו של חבריהם ולי ואני מאמין לעוד הרבה, זה בלתי אפשרי", הוא מסביר.
עלות משכורת החודשית של העובד, אותה משלם יואב, עומדת לדבריו על כעשרת אלפים שקל. "עם כל התוספות שאני צריך להוסיף למשכורת שלו, זה הסכום שאני מגיע אליו ולעובד הקודם זה עדיין לא הספיק והוא רצה עוד", הוא מספר.
נושא זה הגיע לפתחה של הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת, שהתכנסה כדי לדון בתנאי השכר של המטפלות הישראליות, שנשאר נמוך אל מול העובדים הזרים, שם השוק הפרוץ והמשכורות רק עולות ועולות.
סמדר פרחי, נציגת המטפלות, אמרה: "שמונה שנים אנחנו מגיעות לכנסת כדי לדבר על שכר העבודה ואף אחד לא נענה לנו. אנחנו מטפלות בסבים ובסבתות שלכם, איך אתם לא רוצים שנעבוד בכבוד?", היא זעקה.
"תחום הסיעוד הביתי נמצא במשבר הולך ומחריף", אומר לשווים, אלכס פרידמן, יו"ר "נכה לא חצי בן אדם". "עליית שכר המינימום ועליות ביוקר המחיה גורמים לסיעודיים לקריסה מוחלטת. אם לא בשגרה, אז לפחות לקראת הבחירות – הגיע הזמן לרפורמה מקיפה בתחום".
