מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) וקבוצת חברי כנסת, שלפיה מתמודדי נפש יוכלו לקבל מימון על פינוי באמבולנס.
לפי ההצעה, אדם שאובחן עם מחלה נפשית קשה יהיה זכאי מקופת החולים להחזר בשיעור של 80 אחוז על הסעתו באמבולנס או בניידת טיפול נמרץ לשם קבלת שירות במחלקה לרפואה דחופה או בחדר מיון שהסתיימה ללא אשפוז החל מהנסיעה השנייה ואילך בכל שנה קלנדרית.
בנוסף, מתמודד הנפש יהיה זכאי להחזר כאמור בעד הזעקת אמבולנס שהסתיימה בטיפול בזירת האירוע וזאת החל מההזעקה השנייה בכל שנה קלנדרית. ההצעה קובעת כי סכום כל אחד מההחזרים לא יעלה על 80% מסכום האגרה בתעריף הנמוך הקבועה בתקנות מד"א לגבי הסעה או הזעקת אמבולנס, שאינן במימון קופת החולים וכן גם האגרה שקופות החולים ישלמו למד"א בעד פינוי או הזעקת אמבולנס בתנאים האמורים, תהיה לפי התעריף הנמוך.
"עשינו שינויים מהקצה אל הקצה בתחום של בריאות הנפש, אבל במשך 73 שנה מערכת בריאות הנפש יובשה", אמרה וולדיגר. "המחסור והפער הוא כה גדול, ייקח לנו עוד זמן רב למלא אותם. יהיו עוד שינויים שנצטרך לעשות, צריך למשל לדאוג לכל נושא השיקום, כך שיהיה יותר נגיש ורחב".
בתוך כך, וולדיגר קיימה היום דיון בוועדת העבודה והרווחה לאחר אירוע אלימות שבו מדריך תקף ילד בהוסטל בדרום. הדיון עסק בפיקוח, הכשרות ובקרה של מדריכים במסגרות הרווחה. "אי אפשר לישון בשקט בלילה נוכח מראות כאלה", אמרה וולדיגר.
בדיון עלה כי המלצות ועדת דותן, ועדה מקצועית של משרד הרווחה שבחנה את הנושא והגישה את מסקנותיה ב-2023 טרם יושמו או הוצגו בפני הוועדה. הוועדה הוקמה בעקבות אירועים חמורים שהתרחשו במסגרות חוץ ביתיות של משרד הרווחה בשנת 2022, בהם ההתעללות בחוסים במעון בני ציון והחשד להרעלת מזון בבית דפנה שהביאה למותם של שלושה דיירים.
בהמלצותיה קבעה הוועדה כי יש לפעול להשמתם של כל דיירי המעונות בדיור בקהילה בתוך 5 שנים בהליך שנקרא "אל-מיסוד" והציעה להגדיר את ההליך כ"משימה לאומית".
ליליאן שפרן, מנהלת אגף דיור במנהל מוגבלויות במשרד הרווחה, ציינה כי האירוע בהוסטל בדרום התרחש לפני חצי שנה, דווח מיידית למשטרה והמדריך פוטר יחד עם מדריכים שחזו באירוע ולא דיווחו עליו.
חלק ממשתתפי הדיון טענו כי המדריך הועסק בהוסטל עד לפני שבועיים וכי הוגשה תלונה למשטרה לאחרונה לאחר שהמקרה פורסם בתקשורת. על כך ביקשה וולדיגר ממשרד הרווחה לבצע בחינה נוספת של הטיפול במקרה.
ח"כ דבי ביטון (יש עתיד) אמרה בדיון: "גם אני מקבלת המון פניות ממשפחות על ילדים שחוזרים ממסגרות עם חבלות, ילדים שנמצאים במקומות שאינם מתאימים להם ועוד. אסור לנו שזה יקרה. המקומות האלה צריכים להוות בית ומקום לשיקום וצמיחה עבור אותם ילדים שזקוקים לכך יותר מכל".
במשרד הרווחה ציינו כי קיבלו השנה תוספת של 20 מיליון שקלים המיועדים לשכר והכשרות מדריכים במסגרות. וולדיגר דרשה מהמשרד להעביר פירוט על חלוקת הכסף וכן לקבל נתונים על אודות היקפי המדריכים שלא קיבלו הכשרה וכן כלל המקרים החריגים שהגיעו למשרד בשנים האחרונות וכיצד טופלו.
אליעזר שור מעמותת "הלב" אמר בדיון: "זה תקליט שחוזר על עצמו. אני מתריע שוב ושוב במשך שנים. ב-7 לאוקטובר כשפגעו בילדים שלנו כולנו יצאנו להלחם. כשראיתי את המדריך מטיח את הילד ברצפה נזכרתי בנוחבות. זה ניסיון לרצח. בחוזה של משרד הרווחה מול הקבלן רשום שאם קורה כזה מקרה סוגרים את המקום. למה המקום הזה עדיין פועל?".
דיון נוסף שהתקיים היום בכנסת היה בוועדה לקידום מעמד האישה, שם נחשפו עדויות קשות על חסמים, היעדר נגישות ואלימות כלפי נשים עם מוגבלויות. בוועדה נחשף כי נשים עם מוגבלויות סובלות מאפליה כפולה במערכת הבריאות. במשרד הבריאות הודו כי תקנות נגישות השירות עדיין תקועות בחתימת שר האוצר למרות שנים של עיכובים.
ממלאת מקום היו"ר בדיון, ח"כ עדי עזוז (יש עתיד), אמרה בדיון: "נכון לפברואר 2025 היו מוכרים למנהל מוגבלויות כ-165,000 אנשים עם צרכים מיוחדים, מתוכן 42% נשים. נשים עם צרכים מיוחדים מתמודדות עם אפליה כפולה, אפליה מגדרית וגם אפליה על רקע מוגבלות".
עו"ד רותם אייזיק, מנהלת האגף לקידום זכויות וקשרי ממשל באלו"ט אמרה כי המציאות שבה נשים רבות מוותרות מראש על קבלת שירותים בקהילה, במיוחד במערכת הבריאות, רק מעמיקה את הפגיעה בזכויותיהן. "המערכת לא בנויה לראות אותן ולמרות שנשים עם מוגבלות חשופות בשיעורים גבוהים יותר לאלימות מינית ולניצול, המערכות שצריכות לתת להן מענה לרוב אינן מונגשות מספיק".
בדיון עלו עדויות קשות על חוסר רגישות במערכת הבריאות. אישה אוטיסטית שהיא אם ל-7 ילדים תיארה: "ילדתי פגית ואני רציתי ללכת לראות אותה ואמרו לי לא, אפשר ללכת לראות אותה רק בליווי עובדת סוציאלית. כשנכנסתי לפגיה וראיתי שיש על הבת שלי הרבה צינורות, התחלתי לשאול, אמרו לי הכל בסדר. אמרתי להם לא, תסבירו לי מה הצינורות כי אני אוטיסטית, אני צריכה שיסבירו לי דברים".
נציגת נציבות שוויון זכויות לאנשים מוגבלות הודתה בדיון: "התקנות האלה מעוכבות כבר שנים רבות מאוד. יש פה הרבה דברים מאוד פשוטים שעלו ושיכלו כבר להיות מוסדרים".
בנושא האלימות כלפי נשים עם מוגבלויות, נמסר כי ב-2025 נרשמו 377 עבירות כנגד נשים עם מוגבלויות: 148 עבירות אלימות, 129 עבירות מין, 79 עבירות מין פלוס אלימות ו-11 עבירות מין ברשת. נציגת פורום נשים עם מוגבלות תיארה דוגמאות קשות של שימוש לרעה במוגבלות כדרך לשליטה ואלימות.
