אופיר דהן עבר דרך ארוכה לפני שהפך לסטנדאפיסט מוצלח שצוחק על הכול. בשיחה עם שווים, הוא מספר על הדרך שעבר ועל החלומות להמשך.
אופיר דהן לא נתן למחלת ניוון השרירים שלו לעצור אותו. כיום, בגיל 44, הוא סטנדאפיסט מצליח, גר עם אשתו בקריית אתא וחלומו הגדול הוא לכתוב סדרה טלוויזיה.
אופיר מתמודד עם מחלת שארקו-מארי-טות, מחלה פרוגרסיבית הגורמת לניוון שרירים. "המחלה שלי איטית, כך שרוב חיי תפקדתי כמעט כמו אדם רגיל", אומר דהן לשווים.
אבא שלו איש צבא בקבע. כשנולד, המשפחה התגוררה בקצרין. לאחר אבחונו של אופיר, הוריו הבינו שהם צריכים לשנות תוכניות ויהיה צורך בתמיכה מוגברת מהמשפחה, אז המשפחה עברה לקריית אתא.
בבית הספר, הייתה לאופיר חוויה טובה. "הייתי אחד הילדים הראשונים שהשתלבו בהצלחה בבית ספר רגיל. אז לא הייתה מודעות", הוא נזכר. "אם הכיתה נמצאת בקומה שנייה, הייתי עולה לקומה שנייה. הייתי תלמיד מאוד טוב והיו לי המון חברים. יש לי חברים מבית הספר שאני בקשר איתם עד היום", הוא מספר.
הצבא היה נוכח מאוד בחיים של אופיר בשל שירות הקבע של אביו. חבריו התגייסו לקרבי. למרות שקיבל פטור, הוא בחר להתגייס לצה"ל. "נלחמתי קצת. אז, בצבא, לא הייתה מודעות לאנשים עם מוגבלויות. אבל נלחמתי קצת אז התגייסתי לשירות מלא של שנתיים כאחראי מחשוב ביחידה מובחרת", הוא נזכר.
אחרי הצבא, אופיר למד לתואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים במכללה האקדמית עמק יזרעאל ושימש כגזבר באגודת הסטודנטים. לאחר הלימודים, שוק העבודה הקשה על אופיר.
"זו הייתה הפעם הראשונה שקיבלתי סטירה. חיפשתי עבודה במשך שנתיים", הוא מספר. "בהתחלה, לא סיפרתי על המוגבלות. אם מעסיק שאל עליה, עניתי. חשבתי שהמוגבלות לא רלוונטית לעבודה. אבל זה לא נכון. בסוף התחלתי לספר. בראיון השלישי או הרביעי אחרי שסיפרתי, הגיעה העבודה", הוא משתף.
הדבר השני שהיה חסר לאופיר היה זוגיות. "בתיכון, ראיתי את החברים שלי יוצאים עם בנות. אני לא הייתי בסיפור", הוא נזכר. הזוגיות המיוחלת לא הגיעה בצבא או במכללה. נקודת המשבר הגיעה כשאחותו הצעירה קיבלה הצעת נישואין. "הייתי בן 31, בלי זוגיות. זו הייתה חוויה קשה", הוא מספר.
מתוך ייאוש, אופיר פנה לחבר שייעץ לו לכתוב פוסט בפייסבוק לחיפוש זוגיות. הוא כתב את הפוסט. "הפוסט הפך לוויראלי. קיבלתי 2,500 לייקים ו2,000 שיתופים. מהפוסט יצא לי רק סטוץ ומערכת יחסים קצרה. שנה אחר כך, הייתי באותו מצב. הציעו לי לכתוב עוד פוסט. שיתפתי זיכרון של הפוסט הקודם. ידידה של אחותי פנתה אליי. יצאנו חצי שנה. הבנתי שהבעיה שלי היא לא רק למצוא זוגיות אלא ליצור קשר זוגי ולשמור עליו. משהו שם לא עבד", הוא מסביר.
בערך באותה תקופה, אופיר השתתף בסדנת תסריטאות עם רן שריג. כאן, התחיל לנבוט חלומו הגדול: לכתוב סדרת טלוויזיה. "בסוף הסדנה, כל אחד מאיתנו כתב סטנד-אפ של חמש דקות. רן ביקש ממני לכתוב סטנד-אפ על הנכות שלי", הוא מספר. "כשירדתי מהבמה, הוא אמר לי מול כולם שאני צריך ללכת לבמה פתוחה".
הבמה הפתוחה הראשונה של אופיר הייתה בסטנד-אפ פקטורי בתל אביב. "לא ידעתי איך להמשיך. שוב, פניתי לפייסבוק. העליתי סרטון של הקטע שלי מהסדנה אצל רן. חבר שלי מהצבא הוא הסטנדאפיסט תמיר בוסקילה. הוא עזר לי לכתוב מופע באורך מלא", הוא שיתף.
כשאופיר חגג יום הולדת 37 לפני שבע שנים, הוא קיבל זר פרחים ויין מבחורה אלמונית. "היה שם פתק אנונימי עם משפטים מהסטנד-אפ שלי. הודיתי בפייסבוק לבחורה האלמונית והלכתי לישון. כשהתעוררתי, ראיתי הודעה ממנה", הוא נזכר.
ההודעה הייתה מאתי, כיום אשתו. "אחרי כמה ימים יצאנו לדייט. גם היא מקריית אתא והתברר לי שהיא למדה שנה מעליי בבית הספר", הוא מציין. "אחרי חודשיים כבר עברנו לגור ביחד והתחתנו".
אופיר בחר ללכת על כל הקופה. אחרי ההופעה הראשונה שלו כסטנדאפיסט, הוא אמר לאתי שהוא רוצה לעזוב את העבודה ולעסוק בתחום וקיבל ממנה את ברכת הדרך. "רק כשהתחלתי לעשות סטנד-אפ, הבנתי שיש דברים שלא אומרים לך. למה לא מצאתי עבודה? בגלל הנכות. למה לא הייתה לי זוגיות? בגלל הנכות. זה לא שינה לאף אחד שבגיל 28, אחרי שגרתי עם שותפים, עברתי לגור לבד בדירה משלי. הייתי מאוד עצמאי: בישלתי, ניקיתי, וכיבסתי לבד. אבל אז, אנשים אומרים לך שאתה מעורר השראה".
לאופיר יש גם מסר: "כיום אני צוחק על זה. זאת בדיוק הצביעות. אם אני מעורר השראה, אז למה לא נתתם לי עבודה? אני רוצה שהקהל יצחק, אבל גם יקבל בעיטה או אגרוף בבטן. יש מסר מעבר לצחוק. דרך הצחוק, יש מסרים שהרבה יותר קל להעביר", הוא מסכם.
