יש אנשים שמסוגלים לפתור בעיות מורכבות, לסיים תואר בהצטיינות או לכתוב קוד ברמה גבוהה, אבל מתקשים לבצע פעולה יומיומית פשוטה כמו להזמין קפה, לדבר עם בנקאי או לשכור דירה. עבור אנשים רבים על הרצף האוטיסטי, דווקא הסיטואציות החברתיות הקטנות הן אלה שמייצרות חרדה, בלבול ועומס רגשי. כעת, שני סטודנטים להנדסת תוכנה מ-SCE – המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון בבאר שבע, מנסים לשנות את זה באמצעות בינה מלאכותית.
אור יונה ודור ישראלי, סטודנטים בשנה הרביעית להנדסת תוכנה, פיתחו את EveryDay – מערכת חדשנית מבוססת AI שמאפשרת לתרגל אינטראקציות חברתיות באמצעות סימולציות מציאותיות, בסביבה בטוחה וללא שיפוטיות. המערכת פותחה במסגרת פרויקט הגמר שלהם, בהנחיית ד"ר הדס חסידים ובליווי המקצועי של ד"ר ניצן כהן, קלינאית תקשורת מהמכללה האקדמית לחינוך קיי.
"החזון שלנו הוא לא רק לשלב אנשים על הרצף בחברה, אלא לאפשר להם להוביל", מספר דור ישראלי בריאיון ל"שווים". "אנשים אוטיסטים חושבים אחרת, ולפעמים דווקא דרך החשיבה הזאת יכולה להביא תובנות שאנשים נוירוטיפיקליים לא תמיד מגיעים אליהן".
"הוא גאון, אבל פחד לשכור דירה"
הרעיון למערכת נולד ממקום אישי. "בן משפחה שלי נמצא על הרצף בתפקוד גבוה", מספר ישראלי. "הוא אדם מבריק, עם תואר שני בהנדסת תוכנה, אבל מתקשה לבצע פעולות יומיומיות בסיסיות כמו ללכת לבנק או לשכור דירה. כל אינטראקציה עם אנשים חדשים מלווה אצלו בפחד וחרדה".
במסגרת קורס ביזמות התבקשו הסטודנטים לחשוב על רעיון בלי מגבלות של תקציב או פיתוח. "התחלנו לשאול את עצמנו איך אפשר להפוך את הסיטואציות האלה לפחות מאיימות", אומר ישראלי. "הבנו שאם ניצור מקום בטוח שבו אפשר לתרגל, לטעות ולקבל משוב, אולי אפשר יהיה לעזור לאנשים להגיע מוכנים יותר לעולם האמיתי וכך נולדה מערכת EveryDay".
איך זה עובד
"המערכת מדמה שיחות וידאו בסגנון פייסטיים מול דמויות שונות מחיי היומיום: בנקאי, מלצר במסעדה, מראיין עבודה ועוד. המשתמש מנהל שיחה מלאה מול המערכת, כשמאחורי הקלעים פועלת בינה מלאכותית שמנתחת את האינטראקציה בזמן אמת. בסיום כל שיחה מתקבל משוב מפורט לשני הצדדים", מספר יונה.
"הקטע המעניין הוא שאנחנו לא בודקים רק מה נאמר, אלא גם מה לא נאמר", מסביר ישראלי. "האם המשתמש הבין את הסאבטקסט? האם הוא השתמש בקודים החברתיים המקובלים? האם הוא הגיב בצורה שמתאימה לסיטואציה?". לדבריו, במהלך הפיילוט שביצעו, גילו למשל שרבים מהמשתתפים התחילו ישר בבקשה עצמה, בלי לומר שלום. "המערכת ידעה לתת להם משוב שזה בסדר להיות ענייניים, אבל מבחינה חברתית נהוג קודם לברך לשלום, במיוחד אם הצד השני שאל מה שלומך".
משוב למשתמש ודוח מקצועי למטפל
"למערכת יש למעשה שני ממשקים שונים: אחד עבור המשתמש עצמו, והשני עבור אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים וקלינאי תקשורת", מסביר יונה. "בצד של המשתמש מתקבל דוח ברור ופשוט, שמציג את השיחה המלאה ואת ההערות על כל תגובה. המשתמש יכול לחזור על הסימולציה שוב ושוב, להבין איפה התקשה ולשפר את הביצועים. בצד של המטפל מתקבל ניתוח מקצועי ומעמיק יותר, המבוסס על מודל "התמוטטות ותיקון תקשורת" (CBR), שמאפשר לזהות קיפאון בשיחה, אי הבנות, תגובות לא מותאמות וקושי בהבנת סיטואציות חברתיות". "אנחנו רוצים לתת למטפלים תמונה רחבה יותר", מוסיף ישראלי. "לעזור לזהות איפה המשתמש חזק ואיפה הוא צריך יותר תמיכה".
"אחרי שבוע כבר ראינו שינוי"
"הפיילוט האחרון של המערכת הסתיים ממש בימים האחרונים וכלל שני מפגשים. בפגישה הראשונה המשתתפים ביצעו סימולציה של בקשת הלוואה בבנק וקיבלו דוח מפורט עם המשובים. במשך שבוע הם עברו על החומרים בבית, ואז חזרו לסימולציה נוספת, היה מדהים לראות את ההבדל", מספר ישראלי. "פתאום הם הגיעו רגועים יותר, אמרו שלום, השתמשו במילות נימוס, ידעו להסביר בדיוק מה הם רוצים". לדבריו, הנתונים הראו שיפור משמעותי במיוחד במדדי ביטחון עצמי, אמפתיה ורלוונטיות של התשובות במהלך השיחה".
בעתיד: גם זיהוי הבעות פנים ומדדים פיזיולוגיים
החזון של המפתחים לא נעצר רק בשיחות טקסט או וידאו. בעתיד הם מתכננים לשלב במערכת גם זיהוי הבעות פנים, בדיקת קשר עין ואפילו ניטור מדדים פיזיולוגיים כמו דופק.
"המטרה היא לזהות בזמן אמת מצבים של חרדה או עומס רגשי", מסביר ישראלי. "אם למשל המשתמש נכנס ללחץ במהלך שיחה, המידע יוכל לעזור גם לפסיכולוג, גם לפסיכיאטר וגם לעובד הסוציאלי להבין מה קרה שם ואיך לסייע".
מעבר לאנשי המקצוע המלווים את הפרויקט, חשוב להם להודות גם לתוכנית "פרויקט גמר בזווית חברתית", שמלווה אותם מתחילת הדרך. "זו תוכנית שעוזרת לסטודנטים כבר בתואר הראשון לפתח פרויקטי גמר עם ערך חברתי אמיתי", הם אומרים. "מבחינתנו, התוכנית הזאת היא חלק בלתי נפרד מהדרך שעברנו".
ד"ר הדס חסידים, שהנחתה את הפרויקט, מאמינה שהמערכת מדגימה איך אפשר להשתמש בבינה מלאכותית כדי לייצר שינוי חברתי אמיתי. "ב-SCE אנחנו מלמדים לא רק להיות מהנדסים טובים, אלא גם אנשים עם אחריות חברתית", היא אומרת. "הפיתוח הזה מדגיש את הפוטנציאל של בינה מלאכותית ככלי שיכול לחזק מיומנויות חברתיות ולסייע לאנשים על הרצף להשתלב טוב יותר בחיי היומיום".
גם ד"ר ניצן כהן רואה בטכנולוגיה יתרון משמעותי דווקא עבור אנשים שמתקשים באינטראקציה אנושית ישירה. "התרגול מול מערכת טכנולוגית מאפשר להתמקד בשיח עצמו, בלי העומס הקוגניטיבי שמאפיין אינטראקציות אנושיות", היא מסבירה. "עבור אנשים על הרצף, זה יכול להיות הבדל משמעותי".
בעידן שבו לא מעט אנשים חוששים שבינה מלאכותית תהפוך את העולם לקר ומנוכר יותר, דווקא כאן הטכנולוגיה עושה את ההיפך – היא מנסה לקחת סיטואציות מלחיצות ומבלבלות ולהפוך אותן לאנושיות, בטוחות ונגישות יותר. "הטכנולוגיה לא באה להחליף את בני האדם והאנושיות שבהם, אלא רק לחזק אותה", מסכמים השניים.
בינתיים, המפתחים מדגישים שהמערכת עדיין נמצאת בשלבי פיתוח ולמידה, והם מחפשים להרחיב את מעגל אנשי המקצוע שילוו אותה. פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, קלינאי תקשורת ואנשי טיפול נוספים שעובדים עם אנשים על הרצף האוטיסטי מוזמנים לקחת חלק בתהליך, לסייע באפיון הצרכים מהשטח ולהשפיע על הדרך שבה טכנולוגיה ובינה מלאכותית יוכלו להשתלב בעתיד בעולם הטיפול והשיקום.
"אנחנו רוצים לבנות את המערכת יחד עם האנשים שחיים את התחום ביום יום", מסכמים ישראלי ויונה. "המטרה שלנו היא ליצור כלי שבאמת יוכל לעזור לאנשים על הרצף להרגיש בטוחים יותר בעולם החברתי, ואולי יום אחד גם להוביל בו".
לפרטים נוספים וליצירת קשר, ניתן לפנות אל דור ישראלי
