כמעט 1.2 מיליארד בני אדם ברחבי העולם חיים כיום עם הפרעה נפשית, כמעט פי שניים לעומת שנת 1990. לפי מחקר חדש, העלייה החדה הזו הפכה את ההפרעות הנפשיות לסיבה המרכזית למוגבלות, יותר ממחלות לב וכלי דם, סרטן ומחלות שלד-שריר.
המחקר נערך על ידי חוקרים מהמכון האמריקני למדדי בריאות והערכה בשיתוף אוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה ופורסם בכתב העת הרפואי "לנסט". החוקרים ניתחו נתונים מ-204 מדינות וטריטוריות בין השנים 1990 ל-2023 והגדירו אותו כניתוח המקיף ביותר שנעשה עד היום בנושא נטל ההפרעות הנפשיות.
המחקר בחן 12 הפרעות נפשיות שונות, כאשר הפרעות חרדה ודיכאון מג’ורי (MDD) דורגו במקומות ה-11 וה-15 בהתאמה מבחינת נטל מחלה מתוך 304 מחלות ופציעות שנבדקו בעולם.
בשנת 2023, הפרעות נפשיות היו אחראיות ל-171 מיליון שנות חיים מתוקננות לנכות (DALYs) ברחבי העולם, מה שממקם אותן כגורם החמישי בגודלו לנטל מחלות כולל. מדובר במדד שמבטא את סך הפגיעה בבריאות, גם שנים שאבדו בגלל מוות מוקדם וגם שנים שחיים עם מוגבלות או פגיעה בתפקוד.
בסך הכול, הפרעות נפשיות היו אחראיות ליותר מ-17% מכלל שנות החיים עם מוגבלות בעולם, נתון שמדגיש את ההשפעה הרחבה והמתמשכת שלהן על אוכלוסיות שונות.
העלייה החדה ביותר בעשור האחרון נרשמה בהפרעות חרדה ובדיכאון. מאז 2019, השכיחות של דיכאון מג’ורי עלתה בכ-24%, בעוד שהפרעות חרדה עלו ביותר מ-47%, כאשר שתי ההפרעות הגיעו לשיא בשנים שלאחר מגפת הקורונה.
ד”ר דמיאן סנטומאורו, המחבר הראשי של המחקר, אמר: "המגמות העולות הללו עשויות לשקף גם את ההשפעות המתמשכות של לחץ הקשור למגפת הקורונה וגם גורמים מבניים ארוכי טווח כמו עוני, חוסר ביטחון, התעללות, אלימות וירידה בקשרים חברתיים. התמודדות עם האתגר ההולך וגדל הזה תדרוש השקעה מתמשכת במערכות בריאות הנפש, הרחבת הגישה לטיפול ופעולה גלובלית מתואמת כדי לתמוך טוב יותר באוכלוסיות בסיכון הגבוה ביותר".
המחקר מצא כי הפרעות נפשיות משפיעות בצורה שונה בכל שלב בחיים. בילדות המוקדמת נפוצות יותר הפרעות כמו אוטיזם, ADHD, הפרעת התנהגות ומוגבלות שכלית התפתחותית אידיופתית, כאשר בנים מושפעים בשיעורים גבוהים יותר מבנות. בגיל ההתבגרות, חרדה ודיכאון מג’ורי הופכים לגורמים המרכזיים לנטל ההפרעות הנפשיות.
ד”ר אליז פרארי, אחת החוקרות במחקר, אמרה: "הממצאים שלנו מראים כי נטל ההפרעות הנפשיות מגיע לשיא בקרב בני 19-15, תקופה התפתחותית קריטית שיכולה לעצב מסלולי חיים בתחומי החינוך, התעסוקה והיחסים האישיים".
בשנת 2023 חיו בעולם 620 מיליון נשים עם הפרעה נפשית, לעומת 552 מיליון גברים. נשים נשאו ב-92.6 מיליון שנות חיים מתוקננות לנכות, לעומת 78.6 מיליון אצל גברים, נתון המעיד על נטל כולל גבוה יותר בקרבן.
לפי החוקרים, הפערים הללו נובעים משילוב של גורמים כמו חשיפה גבוהה יותר לאלימות במשפחה ולפגיעות מיניות, עומס טיפולי בתוך המשפחה וכן אי-שוויון מבני ואפליה מגדרית.
הנטל של הפרעות נפשיות עלה בכל אזורי העולם בין 1990 ל-2023, אך ההיקף והדפוסים משתנים בין אזורים ורמות פיתוח שונות. אזורים בעלי הכנסה גבוהה כמו אוסטרליה ומערב אירופה הציגו חלק מהשיעורים הגבוהים ביותר, במיוחד במדינות כמו הולנד, פורטוגל ואוסטרליה. עליות חדות נרשמו גם במערב אפריקה שמדרום לסהרה ובחלקים מדרום אסיה.
למרות שהמחקר לא התמקד ישירות בישראל, הוא משתלב עם תמונת המצב המקומית בשנים האחרונות. מאז מגפת הקורונה, ובמיוחד מאז מלחמת חרבות ברזל, אנשי מקצוע בישראל מדווחים על עלייה בחרדה, דיכאון, פוסט-טראומה, שחיקה נפשית ובדידות חברתית, במיוחד בקרב צעירים, מפונים, חיילי מילואים ובני משפחותיהם.
מערכת בריאות הנפש בישראל מתמודדת כבר שנים עם מחסור באנשי מקצוע, עומסים כבדים ותורי המתנה ארוכים לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. מומחים מזהירים כי ללא הרחבה משמעותית של השירותים, הפער בין הצורך בטיפול לבין היכולת לקבל אותו רק ימשיך לגדול.
לפי ניתוחי נטל המחלות העולמי, רק כ-9% מהאנשים עם דיכאון מג’ורי בעולם מקבלים טיפול מינימלי מספק ובחלק מהמדינות שיעור זה יורד לפחות מ-5%. מתוך 204 מדינות וטריטוריות, רק מספר מצומצם של מדינות בעלות הכנסה גבוהה, בהן אוסטרליה, קנדה והולנד, מצליחות להגיע לכיסוי טיפולי של יותר מ-30%.
החוקרים מסכמים כי הרחבת הגישה לשירותי בריאות נפש, בעיקר במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, תהיה קריטית לשיפור המצב העולמי ותדרוש השקעה ארוכת טווח ופעולה בינלאומית מתואמת.
